בעיית סירוב הגט והעיגון, בייחוד בנוגע לנשים מסורבות גט ועגונות שבעליהן נעלמו או ברחו לחו"ל, היא בעיה סבוכה ביותר ודורשת פתרונות רבים כדי לעקור אותה מהשורש. המדיניות החדשה שהכריז עליה המשנה לפרקליט המדינה שי ניצן, של "העמדה לדין וענישה בגין אי־קיום צו שיפוטי של בית הדין הרבני למתן או קבלת גט", מבורכת וחשובה.
קשה לדעת כמה נשים מסורבות גט יש, מכיוון שעל פי קנה המידה המינימליסטי נכללות בהגדרה זו רק נשים שמגיעות לבית הדין הרבני ונפסק "חיוב־גט" כנגד הבעל על ידי בית הדין, אך כל אישה שרוצה להתגרש ובעלה לא מבין למה ועל מה, עומדת בפני האפשרות להיות מסורבת גט.
נשים רבות מוותרות על זכויותיהן מלכתחילה בהסכם גירושים שנערך בפרטיות בין בני הזוג, ובלבד שיעניק להן את הגט המיוחל. בתי הדין הרבניים לא יכולים להיות מודעים לנשים האלו - מסורבות הגט הסמויות מעין. אם נכלול את הנשים הללו במספר מסורבות הגט, נגיע למאות ויותר נשים בשנה. תופעה זו אינה הבעיה הפרטית של כל אישה ומשפחתה, אלא של החברה היהודית. מלבד הצער והסבל שאותם נושאות העגונות, בעידן התרבותי הנוכחי מביא הדבר לריבוי איסורי עריות וממזרות ולגידול המגמה של נישואים שלא כדת משה וישראל.
החלטת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה משמעותית. היא קובעת שבית הדין הרבני יוכל להביא להעמדה לדין ולמאסר פלילי אדם המפר את הוראתו לגרש את אשתו, ויוטלו עליו עד ארבע שנים של מאסר פלילי. החידוש שמוליד תקווה במדיניות זו הוא שכעת המדינה היא זו המתייחסת לסירוב הגט ולסירוב לציית לבית הדין הרבני. כאשר בית הדין פוסק שהוא כופה על האדם לתת את הגט והוא עומד בסירובו, החברה מתייחסת לסירוב כפשע פלילי ולא אזרחי, כלומר בין־אישי, בלבד. התביעה, על פי ההחלטה החדשה, איננה מצד בת הזוג התובעת את בעלה אלא המדינה היא שתובעת את סרבן הגט.
להחלטה הזו יש כמה השלכות: הראשונה היא המשמעות הערכית־מוסרית כלפי הנשים העגונות. נשים אלה זוכות סוף סוף לעזרה ציבורית רשמית של המדינה. בהיקרא
לסרבנות גט פשע פלילי, הציבור כולו מכיר בפגיעה באישה, ובכך כפגיעה בחברה
כולה. ההשלכה השנייה היא שסרבן הגט ייענש גם על עצם סרבנותו. מטרת המאסר הפלילי תהיה להכריח אותו לתת גט ובכך להפסיק לענות את אשתו דרך הטלת עונש על כך שהוא מפר הוראה שניתנה על ידי בית משפט ממלכתי. ראוי לציין שברגע שהוא אכן ייתן גט לאשתו, המאסר האזרחי שלו ייגמר ואז רק יתחיל לרצות את
המאסר הפלילי. מובן שאי אפשר להתעלם ממימד ההרתעה שקיים בכך שפשע זה ייחשב פלילי ולא אזרחי.
• • •
עד עכשיו לא יצאה הודעה מסודרת מהנהלת בתי הדין הרבניים ואין הנחיות ברורות להחלטה, ולכן לא ברור לנו מה בפועל תהיינה התוצאות המעשיות. אנו, ארגון בית הלל שמאגד בתוכו רבנים ורבניות העוסקים בתחום זה, מקווים שהמדיניות החדשה תעזור בהליכי הסגרה של סרבני גט שברחו לחו"ל. אם אכן תעזור בכך, היא תהיה בבחינת חידוש אמיתי בסיוע לעגונות וכלי יאה למדינה יהודית.
עם זאת, ארגון רבני ורבניות בית הלל מקווה שדייני בית הדין הרבני והרבנות הראשית יפעלו באומץ רב ומתוך הסמכות שהעניק להם הציבור במינויָם לתפקידם הרם. אנו קוראים לדיינים שלא להסתמך על פתרונות חוץ־הלכתיים להביא מזור לעשוקות ולעשוקים, אלא לפעול בתוך ההלכה כדי לממש פתרונות שהם פרי תורתנו הקדושה - הן התורה שבכתב והן התורה שבעל פה.
הכותבת היא חברת ארגון רבני ורבניות בית הלל; מנהלת את הפרויקט למניעת עגונות וסירוב גט בתנועת "ישראל הצעיר" בישראל והסוכנות היהודית; והטוענת הרבנית הראשונה לשרת כחברה בוועדה לבחירת דייניםטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו