הסכסוך באל על: נלחמים על הקוויאר

מאבק טייסי אל על בהנהלת החברה שקול להתאבדות קולקטיבית. במו ידיהם כורתים הטייסים את הענף שעליו הם יושבים, כשהם מציגים שורת דרישות מופרזות ומפעילים סוג של סנקציות מוסוות נגד מקום עבודתם, ובהן "קומבינת מחלות" שמשמשת כיסוי שקוף לאי רצונם לטוס. 

הבעיה האמיתית של אל על היא שאף על פי שהחברה הופרטה ב־2004, היא עדיין מתנהלת כמו חברה ממשלתית הסתדרותית. לוועד הטייסים כוח עצום מול ההנהלה, והוא לא מהסס להשתמש בו באופן אגרסיבי, יהיר ומקומם.

במשך שנים הניחה ההנהלה לטייסים לעשות בה כמעט ככל העולה על רוחם. עכשיו, ככל הנראה, אירע הפיצוץ הבלתי נמנע. ל"ישראל היום" נודע כי החברה מתכננת להחכיר את כל מטוסיה לחברות זרות ב"חכירה יבשה", כלומר ללא צוותים, ולחכור אותם חזרה ב"חכירה רטובה", כלומר – עם צוותים זרים. מהלך כזה יאפשר לה לבצע את טיסותיה ללא טייסיה. 

תוצאת המאבק הרסנית: מחברה שכבר החלה לכבוש לעצמה שם ומוניטין כמדייקת, הידרדרה אל על לתחתית הרשימה העולמית. הבדיחה העבשה, שלפיה ראשי התיבות של אל על באנגלית הם Every Landing Always Late (כל נחיתה מתבצעת באיחור), רלוונטית מתמיד. נוסעים תקועים שעות בנמלי תעופה וקשה להניח שיבחרו שוב באל על. חלק מהסנקציות ההזויות באמת, כמו הסעה איטית מכוונת על המסלול, מקוממות על החברה את רשויות התעופה באירופה, שכבר איימו לבטל את זכויות הנחיתה שלה. 

על פי הפרסומים, השכר הממוצע של קברניט באל על הוא 98 אלף ש' בחודש, לאחר עלייה של עשרות אחוזים בתקופה האחרונה; לפני כשנה עמד השכר הממוצע על 60 אלף ש'. שיאני השכר מגיעים ל־186 אלף ש' בחודש. להשוואה, בארה"ב, על פי נתוני משרד העבודה האמריקני, השכר הממוצע של טייס הוא 35 אלף ש' בחודש. שיאני השכר, קברניטים בעלי ותק של 10 שנים ויותר, משתכרים 53 אלף ש'. כלומר, קברניטי אל על משתכרים פי שלושה עד ארבעה יותר מעמיתיהם האמריקנים. איזו הצדקה יש לדרישתם ל"שיפור תנאי העסקתנו"?

שלשום פירסמה הנהלת אל על רשימת תגובות קפטנים להזמנתם לטוס: רובם ככולם סירבו. חלקם לא טרחו לענות לטלפון, חלקם פיתחו מחלות פתאומיות וחלקם סירבו לטוס אלא אם כן יחזרו כנוסעים. הטייסים מתלוננים על מחסור בקברניטים ודורשים שיפור בתנאיהם, בטענה שלאחרונה הם עובדים הרבה מעבר לאופן שבו הורגלו. משום מה, נעצרו ההסמכות של טייסים חדשים, משימה שמוטלת על הטייסים הוותיקים. 

פטנט נוסף שפורסם הוא האטת מהירות הטיסה כדי לצבור שעות נוספות. בטיסות ארוכות זה משתלם במיוחד: טיסה של יותר מ־12 שעות לניו יורק, לדוגמה, מקנה לטייס שני מושבים במחלקת עסקים. אלה מושבים שהחברה אינה יכולה למכור לנוסעים המעוניינים בכך. הטיסה האיטית, כמובן, גורמת גם לאיחור בנחיתה, לפגיעה בנוסעים שיש להם טיסות המשך ולבעיות רבות נוספות. הטייסים מסרבים גם ללינה בארצות היעד, כך שהחברה נאלצת להקצות שני צוותים לטיסה (אחד הלוך ואחד חזור) – מה שמקפיץ את עלויות התפעול. 

בתגובתם, האשימו הטייסים את החברה, בין השאר, בפרסום נתונים שגויים ובהאשמות חסרות בסיס. "אנו נלחמים על הבית", כתבו. בהתחשב בדרישותיהם, הם נלחמים על הקוויאר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו