האתגר: להיות "נשיא של כולם"

למתבונן מן החוץ, האירוע היה עשוי להיראות כמחזה סוריאליסטי של ממש. אבל האמריקנים שידרו "עסקים כרגיל". 

איש אינו חושב כאן על "יום שבתון". בשעה שעשרות מיליוני אמריקנים עשו דרכם לקלפיות, התקיים בבית הספר למשפטים בהרווארד, פיסגת האקדמיה העולמית, דיון מרתק בן כחמש שעות בשאלה הרת גורל: היכולת לקיים מדינה שהדת והמדינה חיות בה בצוותא, ובמשמעות היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. 

ביוזמתו הברוכה של פרופ' נח פלדמן התכנסה שמנה וסלתה של העילית האינטלקטואלית המקומית לציין את ייסודה של קתדרה חדשה שתעסוק בממשק שבין הדת והמדינה, המשפט הישראלי והמשפט העברי.

המקורות שעליהם התבססו הדברים היו בני כ־2,000 שנה, אך השאלות היו אקטואליות מתמיד: האם וכיצד אפשר ליישב בין חברה ומדינה דתיות, שמרניות, לבין חברה ומדינה דמוקרטיות, ליברליות ושוחרות זכויות אדם? 

בסוף הכנס כבר ביצבצו מכל עבר מסכי הפלזמה הענקיים עם המדינות ה"אדומות" וה"כחולות". ביום שאחרי, ולצד ההלם הראשוני, הם הותירו את ארה"ב ואת העולם כולו להתמודד עם השאלות הנוקבות והאתגרים הגדולים. 

בנאום הניצחון שלו, בשעה 03:00 לפנות בוקר, הצטייר הנשיא הנבחר כדמות שונה לחלוטין מן התדמית שדבקה בו. מפויס, מכבד, מאחה קרעים. 

ביום שאחרי יצטרכו הנשיא, אמריקה והעולם כולו לשוב ולהידרש לשאלות היסוד הבוערות שמציפות את סדר יומנו. מהי התשובה בעולם שמעצים, ובצדק, את ערכי השוויון, כבוד האדם וחירותו, כשאלה ניצבים מבוישים לנוכח מציאות שבה מסתובבים בינינו מיליוני חסרי בית, פליטים ומהגרים נטולי כל? מה ייאמר לכל אותן נשים (וגם גברים), שהיו בטוחות שעוד בחייהן יזכו לראות אישה נשיאה בבית הלבן? 

גם העיתונות נקראת לחשבון נפש, מקצועי ואתי. לא די בדיבורים על "יום הדין" של הסוקרים. כבר מזמן ידענו: "מדבר סקר תרחק", בייחוד כשהוא מוטה ומוטעה. לצד שמירה מכל משמר על חופש עיתונות וחירות הביטוי, חייבת העיתונות לשמור על סיקור הוגן ומאוזן ולהימנע מניסיון לא דמוקרטי להשפיע על תוצאות הבחירות באמצעות מצגי שווא, אי־הפרדה בין דעות לידיעות וסיפוק מידע לא אמין.

הבחירות הנוכחיות הוכיחו עד כמה החלום האמריקני שביר. לצד אחדות מתקתקה, לעיתים סכרינית, שמועלית על נס - ובצדק - בכל פינה, הוכח שוב שאמריקה מפולגת לשבטים, קבוצות ותת־קבוצות. 

ביום שאחרי יצטרך הנשיא החדש להוכיח, כפי שהדגיש בנאומו, שהוא נשיא של כולם. דברים פוגעניים שנאמרו במהלך הקמפיין, שמוטב היה להם שלא נאמרו, אסור להם שייאמרו להבא.

למרות הדיבורים המוקדמים והפקפוק בעניין קבלת התוצאות, יום הבחירות, כמו גם היום שאחריו, הדגישו שוב את עוצמתה של הדמוקרטיה. 

לטובת כולנו, יש לקוות שלמרות השסע הגדול והמחלוקות הנוקבות יידעו החברה האמריקנית ומנהיגיה להתמודד עם האתגרים הגדולים שניצבים לפניהם. 

ביום שאחרי, במרכז בוסטון, לצד העצים שעטפו את עצמם כבכל שנה בשמלת שלכת מרהיבה, בת עשרות גוונים וצבעים עזים, המשיך הסנאי המקומי לקפץ לו בנחת, יודע ש"מחר יש גם יום" ומנצל את השמש החורפית שליוותה את יום הבחירות מתוך תקווה וציפייה שזו תמשיך לזרוח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו