אובאמה והכלכלה: אין משבר, יש חובות

רגע לאחר סגירת הקלפיות ועוד טרם פרסום התוצאות הרשמיות, הדבר העיקרי שאפשר להסכים עליו הוא שהסתיים עידן הנשיא אובאמה בבית הלבן. עוד נותרו לנשיא ה־44 כמה חודשים בודדים עד שיוחלף בחדר הסגלגל, אבל כבר כעת אפשר להתפנות לסיכום פעולותיו בתחום הכלכלי.

הירושה שקיבל אובאמה כשנכנס לבית הלבן בתחילת 2009 היתה משבר כלכלי עמוק, בעקבות קריסת בנקי ההשקעות של וול־סטריט והתמוטטות ענף הנדל"ן. העולם כולו צלל לאחד המשברים הכלכליים העמוקים בתולדותיו. הדרך העיקרית להתמודדות עם המשבר היתה באמצעות הזרמת כספים במימדים אדירים וצבירת חובות, וכתוצאה מכך החוב הלאומי של ארה"ב נושק לרף של 20 טריליון דולרים ומאיים על עתידם של הדורות הבאים, שיצטרכו גם להחזיר אותם.

יחס החוב לתוצר בארה"ב עלה ל־114 אחוזים מרמה של כ־93 אחוזים שאותה ירש אובאמה. זהו שיעור חובות גבוה מאוד, שבמדינות קטנות היה מכריז עליהן "דה־פקטו" כעל סף פשיטת רגל. אבל אמריקה היא מעצמה ויש לה בית דפוס מיוחד, כזה שיכול להדפיס דולרים. כך שלא צריך, לשמחתנו, להספיד אותה בשל החובות הגדולים. זה המקום לציין שהחובות שתפחו, בין היתר בשל משטר של ריבית אפסית, הניבו פירות כלכליים ברורים. האבטלה לפי נתוני משרד העבודה האמריקני ירדה במהלך השנים הללו מרמה של 7.8 אחוזים בתחילת 2009, שטיפסה בהמשך ל־10 אחוזים באוקטובר באותה השנה, ל־4.9 אחוזים כיום. 

גם אם שיעור ההשתתפות בכל העבודה בארה"ב ירד באותה תקופה ואיכות המשרות אולי לא מיטבית, זהו עדיין נתון חיובי חשוב. עם זאת, אם משווים למשל את התקופה לתקופת ממשלות נתניהו האחרונות, כאן גם עלה שיעור ההשתתפות בכוח העבודה והאבטלה צנחה. וזהו הישג כפול לנתניהו כי החוב הלאומי ביחס לתוצר דווקא ירד אצלנו ולא עלה.

בסיכומה של הקדנציה, הצמיחה הריאלית בתקופת אובאמה עמדה בממוצע לשנים 2009-2015 על 1.4 אחוזים. גם אם מנטרלים את 2009, שנתו הראשונה של אובאמה בבית הלבן, שבה נרשמה צמיחה שלילית וחריגה עקב ההלם של המשבר הכלכלי העולמי - בין 2010 ל־2015 עלה קצב הצמיחה בארה"ב ל־2.1 אחוזים בממוצע. זה יפה, אבל זו לא התאוששות דרמטית. מה שמטריד יותר מכל עבור כלכלת אמריקה - שמשפיעה כמובן על הכלכלה העולמית בשל היותה הקטר הגלובלי, ולכן גם על הכיס שלנו - הוא הניפוח של החוב הלאומי. 

בתקופת אובאמה פתח הבנק המרכזי בארה"ב בתוכניות של "הקלה כמותית", שספגו חובות בעייתיים ורעילים משוק המשכנתאות ובעצם הזרימו ביקושים להדפסת הכסף העצומה. הר החובות הזה עלול לגבות מחיר כבד בעתיד, ומי שייכנס לחדר הסגלגל בבית הלבן יצטרך (או תצטרך) לפרק את הפצצה הזאת.

לסיכום, בסיום הקדנציה הארוכה המורשת של אובאמה בפן הכלכלי היא שאמריקה חזרה לתפקד, אבל קשה להגיד שזו התאוששות מרשימה וחד־משמעית. אמריקה של אובאמה מקבלת ציון עובר במבחן הכלכלה, משום שלא נקלעה למשבר חדש. אבל באופק שוב חשרת עננים של משבר פוטנציאלי עתידי, כך שהנדוניה היא בעייתית בלשון המעטה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו