האם באמת הפסדנו באונסק"ו ולמי אכפת בכלל?

רבות דובר במהלך השבועות האחרונים על ההחלטות המשונות ולעיתים אף בפירוש הזויות של ארגון אונסק"ו בנוגע לישראל, לירושלים ולמקומות הקדושים. אז ברשותכם, אציע כאן נקודת מבט מעט שונה. 

במשך שנים ארוכות מתקבלות במוסדות האו"ם החלטות שונות ומשונות בנוגע למדינת ישראל, החל מהגדרתה של הציונות כגזענות וכלה בהחלטות של מועצת זכויות האדם המציגות תמונה מסולפת של המציאות בשטח. ולצערנו הרב, הרשימה עודנה נמשכת. 

את הקושי בהתמודדות מול החלטות אלו עד היום ניתן לחלק לשניים: האחד אובייקטיבי ואילו השני סובייקטיבי לגמרי. ראשית, נתחיל בלקיחת אחריות המוטלת ללא ספק על כתפינו בדמות אותה מדיניות "או"ם שמום" שהייתה נחלתם של מרבית הדיפלומטים הישראלים בעבר. שנית, החברה האזרחית, אשר החלה להוות שחקן מרכזי ביחסים הבינלאומיים במהלך 20 השנים האחרונות, "נמנמה" אף היא והחלה לתרום למאבק בצורה משמעותית רק בשנים האחרונות. 

 

אז איפה בכל זאת אנו מתחילים לנחול הצלחה?  

את הבעיה האובייקטיבית לא בכוחנו לשנות, לפחות לא במציאות הקיימת לישראל בה היא ניצבת אל מול המדינות המוסלמיות וכוחן בזירה הבינלאומית. אך במקומות בהם המוח היהודי יכול להמציא לנו פטנטים, ניתן כבר בהחלט לראות שינוי מגמה ולרשום כמה הצלחות חסרות תקדים. בין היתר, גם בהצבעה האחרונה באסיפת אונסק"ו. 

בראש ובראשונה, חשוב לציין ולטפוח על השכם לעשרות הדיפלומטים הישראלים שעובדים סביב השעון. אז כן, הדיפלומטיה הישראלית חיה ובועטת והצוות הדיפלומטי לאונסק"ו, בראשות כרמל שאמה הכהן, הצליח לעשות את מה שנחשב עד לרגע ההצבעה כבלתי אפשרי. ניתן למצוא סימוכין לכך בדבריה של יו"ר הוועדה שפתחה את ההצבעה במחשבה שמדובר בקונצנזוס, ואת ההפתעה הרבה שנרשמה באולם כשהתברר שלא כך. 

התפנית החלה כאשר קרואטיה וטנזניה קמו ודרשו לערוך הצבעה חשאית. למה חשאית אתם שואלים? אין ספק שמדובר בפחדנות וחשש מתגובת נגד ערבית. אבל נו, זאת הייתה מזימה ישראלית ממולחת והיא נשאה פרי. שמונה מדינות נמנעו ושתיים התנגדו. בחשבון פשוט זה שם אותנו במצב מהותי של תיקו 10 מול 10 (גם אם בפועל עברה ההחלטה). 

בנוסף, ראוי בהחלט לציין גם את המאמצים האדירים של ארגוני החברה האזרחית. אותה התעוררות שהזכרתי נושאת פירות גם היא ומשיגה ניצחונות קטנים וגדולים בזירות מדינתיות רבות, כמו גם בזירה הבינלאומית. כמאמץ להוביל לניצחון גם בבית המשפט של דעת הקהל העולמית, הפורום המשפטי הבינלאומי וארגון Stand with Us יצרו והפיצו עצומה המונית, באמצעותה יכלו עשרות אלפים מרחבי העולם להצביע "בידיים" כנגד ההחלטה השערורייתית. את העצומה הגשנו אתמול באופן אישי למנכ"לית אונסק"ו בהד תקשורתי עצום. 

את עובדת היות המאבק למען זכויות אדם, מילה נרדפת לאנטי-ישראליות, יצרו ארגוני חברה אזרחית ולפיכך, רק בכוחם של ארגונים מסוג זה לשנות מציאות זו ולהרים את גלימת הציניות, המכסה באמתלה שקרית את האג'נדה האמיתית של אלו הפועלים תחתיה באופן כמעט בלעדי במשך עשרות שנים. 

ומה בנוגע לאונסק"ו ולשאר מוסדות האו"ם? לטעמי, בפעמים הבאות (שכנראה עוד בוא יבואו, לצערנו) יהיה כבר פשוט הרבה יותר להסביר לקהל הרחב כי מקור ההחלטה אינו נובע מצדק, מאמת בלתי מעורערת או מרצון אמיתי לשלום ולדאגה לזכויות אדם, אלא מתוך אג'נדה פוליטית אנטי-ישראלית ברורה. לדאבונם של כל יוזמי ההחלטה, אני בטוחה שיסתבר להם במהרה כי אותה החלטה אותה חשבו שיוכלו להעביר בקלות, היא למעשה זו שעשויה לחשוף את מניעיהם האמיתיים לעיני כל. אם נמשיך בהעברת המסרים ובמלחמה חסרת הפשרות, גם בזירה הזו נוכל לנצח.

הכותבת היא מנכ"ל הפורום המשפטי הבינלאומי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו