סטיבן איי סמית', המתלהם המוביל של ESPN, כנראה צודק הפעם. קווין דוראנט הרס (לכל הפחות) את העונה הרגילה.
הוא רידד את עונת האן.בי.אי לשאלה אחת בלבד: האם הגנה אנושית יכולה לסגור את קווין דוראנט, סטפן קארי וקליי תומפסון. את התשובה, שלדעתי היא פשוט "לא", אף אחד לא יהיה טיפש מספיק לחפש בעונה הרגילה. כל אחד רשאי להחליט שהאליפות של הווריורס היא ודאית, אבל קשה להאמין שמישהו ירצה לריב איתם כבר לפני הפלייאוף - וזה לא משנה אם יחליטו לנצח 65 או 75 בעונה הרגילה.
בסיטואציה הספורטיבית וגם התרבותית, לאחר החלטת דוראנט (שהיא כמובן המשך להחלטות לברון ג'יימס וקווין גארנט בעשור האחרון), לסופרסטאר הממוצע באן.בי.אי יש תקווה אחת מעונת האן.בי.אי הנוכחית - לשכנע סופרסטארים אחרים ששווה להצטרף דווקא אליו. שדווקא הוא יוצר את הסיכוי האמיתי לבנות קבוצה תחרותית למפלצת המפרץ.
כי דבר אחד כן מתברר בשנים האחרונות: שם גדול של עיר או מועדון (לייקרס, סלטיקס, ניקס, פיל ג'קסון, שיקגו) לא מושך כוכבים. כוכבים - דוראנט, למרקוס אולדריג', קווין לאב - רוצים להבין את הסיכוי.
השחקן הטוב ביותר מחוץ לגולדן סטייט או קליבלנד הוא ראסל ווסטברוק של אוקלהומה סיטי. וזו הבעיה שלו: הוא כבר היה חלק מ"סופר גרופ" אחד שלא הביא לאליפות. הוא שיחק לצד כוכב שאמר שהוא לא מאמין בו, וסביר להניח שמה שיקרה בגולדן סטייט לא יוסיף לתדמיתו.
זו האירוניה: קארי קולע יותר מווסטברוק ומוסר פחות אסיסטים, אבל דוראנט ייראה מרוצה בהרבה עם השותף החדש, כי קארי הוא לא מקבל ההחלטות בהתקפה. הטלוויזיה לא תראה את דוראנט בוהה בו ומתחנן לכדור. דוראנט - לא באקט מרשים של חברות - כבר שיבח את האופי הקבוצתי יותר של חבריו החדשים. "זה חמוד", הגיב לדברים ווסטברוק בציניות, "אבל התפקיד שלי הוא לדאוג לכל השחקנים האנוכיים שנשארו כאן".
ווסטברוק יכול להעמיד השנה מספרים פסיכיים וגם לקחת תחת חסותו את מקבצי "עשרת המהלכים" כמעט מדי ערב.
אבל המבחן האמיתי של רכז אוקלהומה סיטי הוא תדמיתו בקיץ 2017. האם לכוכב כמו בלייק גריפין כדאי להצטרף אליו בת'אנדר. האם לקבוצות כמו הקליפרס או הסלטיקס או הלייקרס שווה להשתיל אותו כסופרסטאר. וזה הסיפור של יולי 2017. ווסטברוק, למרות המספרים האישיים המבטיחים (הצפויים) יישפט העונה, למשל, על המספרים של חברו לקבוצה, סטיבן אדאמס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו