ארז אדלשטיין קיבל בימים האחרונים ״טעימה קטנה״ מהלחץ המפורסם במכבי ת"א. שני הפסדים לדרושפאקה ולהפועל ירושלים, וכמעט הפסד לנהריה כשהעונה בקושי התחילה, כבר איימו לייצר ״כדור שלג״.
זה בדיוק יהיה המבחן של המאמן הצהוב החדש - בריחה ממהמורות, יציאה מהירה ממצבים קשים והתמודדות עם כל הלחץ. במילים אחרות, הוא צריך לדעת לשחות בבריכה הצהובה, שלא במעט מקרים הופכת לביצה. זה לא פחות חשוב מכישורי האימון שלך. לאדלשטיין יש את כל ארגז הכלים להצלחה, השאלה היא רק אם יש לו את האלמנט הזה שנקרא הסתגלות למועדון.
רק שניים הצליחו לשחות בבריכה הזו ב־20 השנה האחרונות - פיני גרשון ודיוויד בלאט; רק הם הצליחו לפצח את הקוד. אדלשטיין צריך להמשיך את דרכם - לאו דווקא מבחינת הכדורסל, אלא ביכולת ההתנהלות וההישרדות במועדון הזה. הוא צריך להיות החוליה השלישית בשרשרת.
הוא מגיע למכבי אחרי שאמר שלא יהיה שם ואחרי שבמועדון לא ספרו אותו. גם סיפור ההצלחה הגדול של גרשון נבנה ממצב התחלתי די דומה. שניהם מגיעים למועדון אחרי קטסטרופות.
אדלשטיין מגיע לכאורה במצב אידיאלי - אחרי כישלון אפשר רק להתרומם. זה תיאורטי בלבד - הלחץ להצליח העונה גדול עוד יותר: הרכיבו לו על הכתפיים את הסגל הכי יקר, הכי נוצץ והכי עמוק בגלל הכישלון של העונה שעברה. כישלון נוסף לא יכול לבוא בחשבון.
ואחרי שיידע את המלאכה בתוך המועדון, הוא צריך להשיג את המטרה הבאה: להוכיח שלמרות שהגיע למועדון של הגדולים באיחור (אדלשטיין בן 55) הוא לא נופל מהמאמנים הבכירים ביבשת. זו ההזדמנות הגדולה להוציא את כל מה שיש בו. מבחן גדול וצ׳אנס אדיר ובלתי חוזר. הזדמנות של קריירה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו