לקראת כיפור: שלא נזדקק לנושא עוונותינו | ישראל היום
שִׂים לֵב: בְּאֲתָר זֶה מֻפְעֶלֶת מַעֲרֶכֶת נָגִישׁ בִּקְלִיק הַמְּסַיַּעַת לִנְגִישׁוּת הָאֲתָר. לְחַץ Control-F11 לְהַתְאָמַת הָאֲתָר לְעִוְורִים הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּתוֹכְנַת קוֹרֵא־מָסָךְ; לְחַץ Control-F10 לִפְתִיחַת תַּפְרִיט נְגִישׁוּת.

לקראת כיפור: שלא נזדקק לנושא עוונותינו

אחד המוטיבים המסקרנים בעבודת כהן גדול ביום הכיפורים, כמפורט בתפילת מוסף, קשור ב"שעיר לעזאזל". הכהן מצוּוה לקחת שני שעירים (תיישים) זהים ולכל אחד מהם נועדו תפקיד וגורל שונים בתכלית. האחד משמש לשורה של פעולות בבית המקדש, והשני משולח אל המדבר, כדי לסמל כפרת עוונות - "וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עֲו‍ֹנֹתָם אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה" (ויקרא ט"ז).

"שעיר לעזאזל" היא תופעה חברתית ופסיכולוגית מוכרת ומעניינת; הטלת דופי וקביעת אחריות וטפילת אשמה על "פראייר" תורן או על קבוצת מיעוט. באמצעות "תפירת תיק" נגד גורם מרוחק, זר ומנוכר, חלוש או תלוש, אפשר להשיג כמה מטרות: גם להתחמק מאחריות אמיתית, גם ללכד לרגע את שורות המחנה הזומם, וגם להצדיק לכאורה, תחת אותו מסווה מכוער, כמעט כל עוולה אנושית ומוסרית, וכל פשע שנאה וגזענות. צייד שעיר לעזאזל הוא ממסעות הציד היותר קלים. ההיסטוריה והמציאות מלאים בדוגמאות. 

המפלצת הדאעשית מנסה להפוך את העולם המודרני לשעיר לעזאזל. לידתה וצמיחתה של המדינה האיסלאמית לא מצליחות בינתיים לטלטל באמת את העולם הנאור. רוב בני האדם מגלים יותר עניין בשוד התכשיטים של קים קרדשיאן, ובהשוואה בין מכשירי פיקסל החדשים של גוגל לבין האייפון של אפל. בה בעת, כמעט מתחת לרדאר של מנהיגי עולם דאעש לובש צורה, משתלט על מרחבים, עושה נפשות לרעיונות שטניים ומאיים על שלום האנושות והנשיות, כאשר מטרת העל שלו היא יצירת ח'ליפות איסלאמית. זאת עלולה להפוך לשדה מורעל, שבו ייטמנו חלומות רבים על חופש וזכויות ומעמד האישה. 

התקשורת העולמית מזדעזעת אמנם, פה ושם, מפיגועים גדולים בהשראת דאעש, ומתמונות מדממות. לצערנו, היא תתעמק פחות במשמעות היומיומית והפשוטה של אכיפת חוקי השריעה, של דיכוי מיעוטים ואונס נשים, של קודים דתיים ותרבותיים הצוררים בתוכם אפליה מובנית וגורל אכזר ומר של נשים, שלעולם לא תדענה כי קיים עולם אחר, מחוץ לטווח הראייה המתאפשר מתחת לחיג'אב ומבעד לניקאב, כיסויי הראש והפנים הנכפים עליהן. 

ומה בכל זאת מקומו של השעיר בעבודת יום הכיפורים? הוא דווקא לא פוטר מאחריות, אלא להפך. תובע אחריות. הוא דורש ומכוון אדם וחברה להכרה בטעויות, להתוודוּת על חטאים, לבקשת סליחה ומאמץ כן את דרכיו לתקן. אם לא עשה תשובה, אין השעיר מכפר. יהי רצון שהשנה נהיה נוחים יותר לרצות וקשים לכעוס, נמחל איש לרעהו בלב שלם ובנפש חפצה, ולא נהיה זקוקים לשעיר, אשר יישא עוונותינו. 

הכותבת היא יו"ר תנועת האישה הדתית־לאומית - "אמונה"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר