עם הנשיא התשיעי של מדינת ישראל, שמעון פרס, נפגשתי פעמיים בחיי. בכל פעם שנפגשתי איתו נדהמתי מחדש מהאישיות שלו. ממרום גילו הוא תמיד תמך בדור הצעיר ורצה לקדם אותו עד כמה שאפשר, ובדרך הטובה ביותר.
באחד הציטוטים שלו שקראתי, הוא אמר לילדים: "הייתי מלמד את הילדים יותר לדמיין ופחות לזכור". הציטוט הזה אומר בשבילי ובשביל הדור הצעיר המון, כי הילדים היום לומדים בבית הספר לזכור דברים, תרגילים, סיפורים, מילים, וחסר מאוד החופש והעידוד לדמיון במערכת החינוך.
בפעם הראשונה נפגשתי עם פרס בפסח 2010 בחופשה בקיבוץ משאבי שדה. פרס אהב מאוד את הנגב ונהג לטייל בו רבות. אנחנו ביקרנו במקום במסגרת טיול משפחות, וההורים ביקשו מאנשי צוותו לאפשר לילדים להיפגש עם כבוד הנשיא. הם נענו בשמחה ואיפשרו לכל ילד לגשת אל פרס ולשוחח איתו. אני הייתי בכיתה ג' והוא שאל אותי איזה מקצועות אני אוהבת ללמוד ומה החלומות שלי. אחר כך כתב לי ברכה שאני שומרת עד היום - "לשירה, שהיא ילדה מאירה - חג שמח, שמעון פרס".
כל הנאומים שלו תמיד עוררו בי השראה ותקווה. לפני כשנתיים, כאשר הייתי באירוע חגיגי במסגרת עבודתה של אמי, נשא פרס דברים על אודות חשיבות המנהיגות של הדור הבא בישראל, והדגיש שיותר חשוב ממה שכבר עשינו בעבר זה מה שאנחנו עושים היום ומה שנעשה בעתיד. הוא תמיד חשב וראה קדימה וזה מסר חשוב מאוד לילדים במדינה.
אני, שבדרך כלל לא יכולה לשבת במקום אחד הרבה זמן (בשיעורים, בהרצאות ועוד), הרגשתי לראשונה שאיני רוצה ללכת בעת שהקשבתי לנאומו של פרס, לא רציתי שיפסיק. ראיתי בו אדם למופת, כזה שתמיד אוכל ללמוד ממנו דברים לחיים. בזמן שדיבר הייתי כל כך מרוכזת בנאום, במילים שנוגעות לכולם ובמיוחד לדור הצעיר, ונדהמתי מיכולתו להשפיע ולגעת בכל הלבבות, של הצעירים והמבוגרים כאחד. את הנאום הזה אני לוקחת איתי כבר המון זמן.
פרס ייצג עבורנו הילדים דור של מנהיגים שהקימו את המדינה והפריחו את השממה. מצד שני, הוא חשב על נושאים טכנולוגיים שמדברים אל הצעירים ואל דור העתיד. הוא היה אדם מיוחד, אדם שכל כך הרבה נערים ונערות הושפעו ועדיין מושפעים ממנו לטובה. האופטימיות שלו הלכה עימו לכל מקום. לטעמי, פרס שינה את הדור הצעיר בישראל והפך אותו למיוחד במינו. תמיד הוא היה ויהיה אדם שאסתכל אליו למעלה, אקח ממנו דוגמה ואתן אותו כדוגמה לנערים ולנערות שאני בחברתם.
הכותבת היא תלמידת כיתה ט׳ מרמת השרוןטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו