מניו יורק לניו נבלוס

איזה טרנד ישראלי תפס את אמריקה? • למה אני דואג מהתמונות שיש לי במכשיר הסלולרי? • והאם אנחנו באמת קיימים או רק חלק מתוכנית של גאון מרושע? 

מקימיה של העיר ניו יורק כינו אותה בתחילה ניו הולנד וניו אמסטרדם. רק אחרי שהמקום עבר לידיים של מהגרים מבריטניה, היא נקראה ניו יורק. לרגל גל הטרור שעובר על ארה"ב, שמעתי שמסתובבת שמועה שהשם הבא של העיר יהיה ניו נבלוס.

השבוע, אולי מתוך הזדהות איתנו, הגיע טרור הסכינים גם למינסוטה. קצין משטרה מקומי, שרואיין בטלוויזיה, התבקש על ידי המראיינים להתייחס לזהותו של הדוקר. תשובתו היתה מופת של פוליטיקלי קורקט: "אני לא יכול לומר שהאדם שדקר היה מוסלמי. עם זאת, אני יכול לאשר כי יש לנו כמה עדויות שבמהלך המעשה הוא השמיע קריאות שהיתה בהן התייחסות לאללה". 

עכשיו, אין לי מושג אם הוא אכן אמר את זה, אבל בשני אתרים ערביים ציטטו בעליצות לא מוסתרת משפט, שלטענתם אמר מושל מדינת ניו יורק: "הפיצוץ במנהטן לא נגרם על ידי טרוריסטים אלא על ידי פצצה".

בכל מקרה, אחרי גל הטרור באירופה ועכשיו גם בארה"ב, כבר אי אפשר להגיד שאנחנו לא חלק מהעולם הגדול. חברון היא כמו מינסוטה, וירושלים כמו ניו יורק. אנחנו כבר שכחנו את המחבלים שהיו מסתירים מטעני נפץ בפחי אשפה, אצל האמריקנים זה קורה עכשיו. 

אם פעם היו אומרים שלוקח לפחות עשר שנים לטרנד אמריקני עד שהוא מגיע אלינו, עכשיו הכיוון הפוך, וזה אפילו לוקח זמן רב יותר.

 

תמונות מהשרון

השבוע לא יכולתי שלא לחשוב על העניין הבא: אם יגנבו לי את המכשיר הסלולרי, זה עלול להיות מביך מאוד. אין לי בסלולרי שום תמונה בעירום. למעשה, להוציא תמונה אחת שההורים שלי ז"ל צילמו אותי בגיל חצי שנה ללא בגדים, מעולם לא הצטלמתי ככה. כלום, אפילו לא צילום בגודל בול. 

בגלל זה, אם המכשיר ייגנב, זו עלולה להיות פדיחה נוראה, מה שאומר שאני חייב לשמור עליו טוב־טוב.

העניין הוא שלא תמיד מי שמתפשטת נוהגת בחוסר חוכמה. קחו למשל את אותה בלונדינית שנכנסה לקזינו, התייצבה ליד אחד השולחנות והודיעה שהיא שמה 100 אלף דולר על מספר מסוים. אבל רגע לפני שהדילרים סובבו את הרולטה היא אמרה להם: "אני מקווה שלא אכפת לכם, אבל אני מרגישה הרבה יותר בת מזל בלי בגדים", ומייד פשטה את כל בגדיה. 

ואז אחד הדילרים סובב את הרולטה, והבחורה קפצה: "יש! יש! זכיתי לבד במיליון דולר". היא חיבקה את הדילרים, לקחה את הזכייה, התלבשה - ונעלמה.

רגע אחר כך, שאל אחד הדילרים את חברו, "תגיד לי, על איזה מספר נעצרה הרולטה?"

השני ענה: "האמת שאין לי מושג, חשבתי שאתה משגיח".

 

החיים במציאות מדומה

לפני כמה ימים פירסמו אנליסטים בבנק אוף אמריקה הערכה שלפיה קיים סיכוי של 50% שאנחנו חיים במציאות מדומה. כמו ב"מטריקס", למי שזוכר את הסרט, יש 50% סיכוי שהעולם סביבנו לא אמיתי. העניין הזה עשה הרבה כותרות בכלי תקשורת באירופה ובארה"ב, בכל זאת בנק אוף אמריקה נשמע כמו גוף רציני, אם כי לך תדע. מצד שני, למה לא לראות את החיובי? הרי באותה מידה יש גם סיכוי של 50% שאנחנו חיים במציאות אמיתית.

כל זה מזכיר תיאוריה אחרת שפורסמה לפני כחודשיים ואוזכרה כאן, של אסטרונום אמריקני בשם טייסון (כמו שמו של המתאגרף), שלפיה כולנו כאן חיים בעצם במעין גן חיות של חייזרים, שמנקודת מבטם אנחנו מופע הבידור שלהם. כשמשפחת חייזרי, נניח מהכוכב שהתגלה לאחרונה ונחשב תאום לכדור הארץ, "פרוקסימה בי", רוצה לבלות עם הילדים, הם לוקחים אותם לראות אותנו. אולי הם גם זורקים לנו בננות ובוטנים. 

אם לא די בכך, לפני כחודש וחצי פירסמה מדענית מאוסטרליה בשם לורה דולימפיו מאמר שטען כי קיימת אפשרות רצינית שכולנו לא באמת קיימים, אלא אנחנו מעין זומבים, שנשלטים על ידי מוח מרכזי גדול, שנמצא בתוך צנצנת במעבדה של גאון מרושע - והוא זה ששולט בכולנו. מבחינתו, כולנו משתתפים בניסוי ענק שהוא עורך. 

לטענתה של המדענית, הדרך היחידה להוכיח שאנחנו באמת קיימים היא להטיל ספק בתיאוריה הזו. אבל לא בטוח שזה כדאי. אולי עדיף להיות חלק מהניסוי הענק של אותו גאון מרושע עם מוח בצנצנת, מאשר לחיות במציאות שלנו.

מצד שלישי, החייזרים שאולי מנהלים בשבילנו את העניינים, מובילים אותנו אל סיפורו של מוריס, שהיה נהג משאית ועבד בהובלות מאזור הערבה צפונה. באחד הלילות, בדרכו צפונה, הוא הקשיב לרדיו כדי להפיג את השעמום. בחדשות של השעה 2 בלילה, הוא שמע שהמשטרה מודיעה שבדרום נחתה חללית עם חייזרים נמוכים, לבושים לבן ויש להם קמטים סביב העיניים. 

מוריס המשיך לנסוע, ולפתע ראה בצד הדרך משאית חונה ולידה יצור שמתאים לתיאור של החייזרים ששמע ברדיו. הוא עצר את המשאית, ניגש אל היצור, התכופף ואמר בנימוס: "שלום, אני מוריס, ברוך הבא לכדור הארץ". 

היצור הנמוך עם הקמטים סביב העיניים הרים את הראש ואמר: "שלום, אני איציק. עצרתי פה בצד בגלל פנצ'ר ואני באמצע החלפת הגלגל הקדמי, כך שאם תמשיך להפריע לי, אני אוציא גם לך את האוויר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו