המירוץ לבית הלבן אינו מתנהל היום, ומעולם לא התנהל בעבר, בתוך ואקום פוליטי, כלכלי וביטחוני, אלא בזיקה לאירועים ולהתפתחויות. כאשר אירוע בולט המתרחש ערב ההכרעה תואם באופן טהור ומזוקק את עמדותיו הבסיסיות של אחד מן המועמדים, יש בכך כדי להעניק לו תנופה רבתי ורוח גבית לקראת הישורת האחרונה. לא זו בלבד שאירוע מכונן זה מאשש, לכאורה, את טיעוניו המקוריים של המועמד במישור זה, אלא שיש בו כדי למקד את הדיון הציבורי בסוגיה שמלכתחילה היתה מקור חוסנו ומוקד מרכזי לתמיכה בו.
כך, למשל, הבטיחה פריצתו של מבצע קדש באוקטובר 1956 את בחירתו מחדש של הנשיא המכהן דווייט אייזנהאואר. העובדה שהמזרח התיכון הפך, ימים אחדים לפני הבחירות, ל"חבית אבק שריפה", שאיימה להסלים ולצאת מכלל שליטה (בייחוד על רקע מעורבותן הגוברת של צרפת ובריטניה בעימות), שינתה את סדר היום הציבורי ושיחקה לידיו של הגנרל בדימוס עתיר התהילה, שישב במשרד הסגלגל.
ההתלקחות בחצי האי סיני ובתעלת סואץ ביססה עוד יותר את מעמדו והבטיחה את ניצחונו המוחץ על פני יריבו הדמוקרטי, אדלאי סטיבנסון. סדר היום הביטחוני החדש שנוצר העניק יתרון מובנה ומכריע לנשיא הרפובליקני, שמנהיגותו הצבאית וכישורי הפיקוד והמטה שהפגין במהלך מלחמת העולם השנייה נצרבו עמוק בזיכרונה הקולקטיבי של האומה.
גם היום, הגם שאין מדובר כמו ב־1956 בפריצתה של מלחמה כוללת בין שני שחקני מפתח במזרח התיכון, העובדה שאנו עדים לסבב חדש של אירועי טרור בארה"ב היא בבחינת אירוע מחולל ומעצב, שכבר הסיט את ליבת השיח הציבורי היישר אל סוגיית הטרור מבית והמאבק בו. בסידרת הפיגועים שהתרחשו בסוף השבוע האחרון במינסוטה ובניו יורק, ושעל אחד מהם מיהר ארגון דאעש לקבל אחריות, היה כדי לאשש את טיעוניו החוזרים ונשנים של המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ על הצורך להתמודד, באופן ישיר ואמיץ, עם אתגר הטרור מבית. זאת, בין השאר, באמצעות יוזמות חקיקה וצעדים מנהליים מרחיקי לכת.
אף שגם יריבתו למירוץ, הילארי קלינטון, חזרה והצהירה על כוונתה להילחם מלחמת חורמה בארגון רצחני זה, מצביעים הסקרים על יתרון ברור שממנו נהנה איל הנדל"ן בכל הקשור למידת יכולתו להתמודד בהצלחה עם אתגרים ביטחוניים בהשוואה למזכירת המדינה לשעבר. זאת משום שחרף הצהרותיה הלוחמניות, קשה להתעלם מהעובדה ששיחקה תפקיד מרכזי בתקופת כהונתו הראשונה של ממשל אובאמה, שעשה ככל יכולתו כדי לגמד ולמזער את סכנת הטרור האיסלאמי הקיצוני.
יתרה מזאת, גם היום, ארבע שנים אחרי שפרשה מן הממשל, נותרה קלינטון מזוהה לחלוטין עם משנתו ועם מורשתו של אובאמה, והנשיא מבחינתו רואה בה יורשת וממשיכת דרך ראויה ביותר. לא זכורה מערכת בחירות שבה היה הנשיא הפורש מעורב בצורה כה עמוקה ואינטנסיבית בבחירת יורשו. על רקע סימביוזה זו, נותרה המועמדת הדמוקרטית כלואה בתוך סד מעיק וכובל של עמדותיו הפייסניות והצמחוניות של פטרונה, שמהן אין לה אפשרות להשתחרר בצורה אמינה.
טראמפ, לעומת זאת, הציג מלכתחילה גישה חסרת פשרות וקשוחה בכל הקשור לדרכים שיש לנקוט כדי למגר את הטרור ולהגביר את ביטחונם האישי של אזרחי ארה"ב. מבחינה זו, סבב הפיגועים האחרונים הוא הוכחה (נוספת) לכך שאין מדובר באזהרת שווא, אלא בסכנה מיידית ומוחשית.
וכך, בה בשעה שהילארי קלינטון מנסה להתאושש מן השבוע הטראומטי שפקד אותה (והמוצא ביטוי גם בסקרי דעת הקהל האחרונים) וממשיכה להקרין עייפות, מגיע יריבה הרפובליקני לעימות הטלוויזיוני הראשון (וייתכן שאף המכריע), שיתקיים ביום שני הקרוב, כשהיוזמה בידיו, וכשסדר היום הציבורי החדש תואם לחלוטין נדבך מרכזי במסכת טיעוניו. לא נותר אלא להמתין ולראות אם תנופה זו תימשך גם בעקבות הדו־קרב הטלוויזיוני שאמריקה כולה מצפה לו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו