ועוד התלוננו שרה"מ "פגע ביחסים"

חודשים ארוכים פימפמו באוזנינו שאסור לנתניהו לנאום בקונגרס כי זה יפגע ביחסים עם ארה"ב ובסיוע הביטחוני. אחרי שהושג סיוע נדיב מאי פעם, עברה מקהלת העורבים ("רע רע רע פה") להתלונן שאפשר היה להשיג הסכם טוב יותר, לולא היו היחסים "כה גרועים". נקעה הנפש מהאמירות הגלותיות של יהודי יהופיץ.

יחסים בין מדינות - במיוחד עם ערכים משותפים - אינם מושתתים על מתחים חולפים בין מנהיגים. הבכיינות היומיומית, שנתניהו פגע ביחסים עם ארה"ב, מעוררת סלידה. הנה ברק אובאמה בראיון לאילנה דיין ביוני 2015: "חלק ממה שכה חשוב ביחסי ארה"ב־ישראל הוא שהם עמוקים יותר מכל מנהיג בודד או ממשלה מסוימת. זה לא ישתנה. אני פחות מודאג מאי הסכמה כזו או אחרת שיש לי עם רה"מ נתניהו". לקרוא ולהפנים. זה הוא אמר.

נחזור: אם ראש המדינה מסיק שאיום קיומי מרחף עליה - ולא מעניינים חכמי היקום הטוענים אחרת, משום שאינם נמצאים בתא הקברניט לראות את התמונה הכוללת - חובתו העליונה לדפוק על כל דלת כדי להסיר את האיום. אוי לו ואבוי לנו אם ינהג אחרת. מה ציפו יהודי יהופיץ - שנשלים בהכנעה עם האיום האיראני, כדי לקבל עוד קצת כסף?! היכן הרוח הנועזת שהקימה את המדינה, לכדה את אייכמן, שלחה חיילים לאנטבה והפציצה את הכור בעיראק - למרות מחאות האמריקנים והעולם? אוי אוי אוי, לולא נאם רה"מ בקונגרס, אובאמה לא היה כועס והיינו מקבלים יותר כסף. חרפה. "וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם".

נכון, צריך להודות לאמריקנים על הסיוע הנדיב. אבל מוכרחים גם להודות שהם לא עושים לנו טובה. אנחנו מייצגים חלק ניכר מהערכים ומהאינטרסים שלהם במזה"ת, ולולא ישראל היו מחזיקים צבא גדול בעלות רבה לאין שיעור מהסיוע הביטחוני לנו. עוד ב־2008 פירסם חתן פרס נובל לכלכלה, ג'וזף שטיגליץ, כי עלות המלחמה בעיראק הגיעה כבר לסכום הדמיוני של 3 טריליון (3,000 מיליארד) דולר! רק מלחה"ע השנייה עלתה לארה"ב יותר. לכן העיסקה הזאת כדאית לאמריקנים. כמה מדינות כמונו יש להם? 

נוסף על כך, חשוב לא להתכופף ולאבד את גמישות הפעולה המדינית והצבאית שלנו בתמורה לעוד כמה מיליארדים. השמאל מאוד רוצה שהאמריקנים יכפו עלינו פתרונות קסם מדיניים, סיבה טובה להשאירו באופוזיציה. הסיוע הנוכחי שומר על עצמאותנו. 

בתמורה לסיוע אנחנו משלמים: (1) במודיעין ובהבנה שאין לאמריקנים באזור; (2) ביכולת טכנולוגית וביכולת אלתור בתחומים שבהם האמריקנים פחות טובים מאיתנו; (3) הניסיון הקרבי שלנו שווה כסף; (4) אנחנו יעילים מהאמריקנים בלחימה בארגוני הטרור. מי שומר על ירדן? ישראל לוחמת שלא תיווצר טבעת אחים מוסלמים מטורקיה ועד מצרים; (5) ועוד לא דיברנו בחברות הנאמנה; ארה"ב יכולה לסמוך רק עלינו באזור. 

ישראל איננה קבצן הנדרש לנדבה. אנחנו שחקן מפתח באזור, היחידים השומרים על האינטרסים של המערב ומשמשים מוצב קדמי במאבקו נגד התפשטות האיסלאם הרדיקלי בעולם. הסכם הסיוע הוא ביטוי לכך. ואחרי כל זאת, נזכור את דברי הלל הזקן: "אם אין אני לי - מי לי?" די עם הטרוניות. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו