טיל הקסאם שנחת שלשום בשדרות לא היה "פליטת כדור", אלא חלק ממדיניות טפטופים פתלתלה שאימץ חמאס לעצמו, כדרך להקיז מדמנו בלי להסתבך בעימות חזיתי מוחלט עם ישראל, היינו "לנוע בין הטיפות ולהישאר יבש". בחמאס יאשימו כמובן גורמים "סוררים ופורקי משמעת" בירי הקסאם על ישראל מתחת לאפם ושלא ברשותם. הייתכן? ינסה נא פלוני לגנוב ממקשה בשג'אעייה, ומייד יעוטו עליו רעולי חמאס ויבתרו את ראשו כאבטיח.
חרף רצון חמאס לפרוץ את המבוי הסתום שבו הוא נתון, מעדיף הארגון שלא להיכנס בינתיים לעימות חזיתי נוסף נגד ישראל. לקחי צוק איתן עדיין צורבים בבשרו, ואין בכליו בשורה צבאית חדשה ופורצת דרך. במסגרת המירוץ הטכנולוגי כנגד ישראל טיליו יורטו, מנהרותיו נחשפות או קורסות על ראש חופריהן וניכרים בשורותיו סימני סדיקה ושבר.
בינתיים, בתי תושבי עזה הרוסים, אזרחיה מובטלים ומערכיו הצבאיים והכלכליים של חמאס מדולדלים ומצויים בהסגר, הן בשל מדיניות ישראל בגבולותיה והן בשל הטיפול הצבאי המצרי האלים בעורף הלוגיסטי שלו בסיני. במציאות האסטרטגית שבה נתון חמאס, כופרים פעילים בשורותיו מסוגו של ע'אזי חמד ביעילות המאבק המזוין ה"צבאי" כנגד ישראל ומטיפים לשוב "לטרור היחידים". גם התמיכה המדינית־פוליטית באג'נדת ה"שחרור" של חמאס בעולם ירדה פלאים, בעיקר לנוכח האיסלאמופוביה הגוברת במערב. האהדה לארגון פחתה גם במדינות ערב, שכן אלה נלחמות בביתן פנימה נגד אחיותיה המיליטנטיות של חמאס, בנותיה המפלצתיות האחרות של תנועת האחים המוסלמים. התמיכה בחמאס מוגבלת עתה לפטרוניו באיראן (המסויגים ממנו בשל הזדהותו עם הצד הסוני בעימות נגד אסד), לטורקיה ולקטאר, אולם בנסיבות הגיאו־אסטרטגיות בעולם ובאזור קצרה ידן מלהושיע.
לנוכח הבידוד הגובר, העימות ואי האמון ההדדי בין חמאס לרש"פ, שבה ועולה על הפרק סוגיית האחדות הלאומית בין שתי התנועות בהובלת מצרים, וזאת כשעל הפרק בחירות לעיריות ולמועצות המוניציפליות באיו"ש ובעזה באוקטובר הקרוב. חמאס יודע שאין סיכוי לאחדות ולכן, בינתיים, הוא ממשיך להתגרות בישראל.
בעקבות גילוי מנהרה חודרת מעזה לשטחנו, ירה חמאס ב־4 במאי השנה פצמ"רים לאזור אשכול, וב־2 ביולי שיגר רקטת קסאם לשדרות. מעבר להקזת דם היהודים, תכליתן העיקרית של פעולות אלה היא הוכחת הרלוונטיות של חמאס ו"צבירת נקודות" במאבקו כנגד הרש"פ על הנהגת העם הפלשתיני ערב החלפתו הצפויה של אבו מאזן ולאחריה. ישראל חוזרת ומסבירה לחמאס, באמצעות הרס מיידי וכואב של תשתיותיו ופגיעה בפעיליו, כי הוא האחראי הבלעדי להתנכלות לאזרחיה ולחייליה. בכירי חמאס שבים ומטילים אחריות למעשי הארגון על אחרים ולומדים את הלקח לאט מדי ובשיטה הפבלובית.
מתברר שהקוד התפעולי המנחה את חמאס במקרים רבים - לירות על ישראל ולהכחיש קשר לכך - נובע מלקחי הסכם "חודיביה". חרף ההסכם, שכלל שביתת נשק בין מכה הכופרת למוחמד באל־מדינה, שלח מוחמד מאחורי הקלעים איש כנופיות ששמו אבו בציר להכות את שותפיו להסכם, בעודו מכחיש קשר למעשיו. כיום חיל האוויר "מסביר" להם שאנחנו לא קונים את זה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו