אינני יודע איזו רוח שטות תקפה את חברי ועדת השמות של עיריית אור יהודה, אשר החליטו, באבחת קולמוס, להחליף את שמו של רחוב באלי בעיר, בשמה של ראשת הממשלה לשעבר, גולדה מאיר. לא זכיתי להכיר את באלי (על פי הפרסומים התקשורתיים היה זה כינוייה של אהובת של ראש העיר לשעבר, דוד יוסף, שהעדיף להעניק בעצמו שמות לרחובות עירו, והעדיף, בדרך כלל, את הנצחת החיים על פני הנצחת המתים).
אין לי מושג אם באלי (ששמה האמיתי אינו שמור במערכת) עדיין מהלכת בינינו, אבל מצד שני אין לי ספק שלא כל גברת היתה הופכת לאהובתו של ראש העיר. למרות שכבר אי אפשר להוכיח את השערתי הבאה, אני מעז לשער שגולדה מאיר, למשל, היתה מתקשה להגיע למעמד זה (למרות השמועות העקשניות על היחס החם במיוחד שזכתה לו מצד זלמן שז"ר מחוץ למסגרת נישואיו לרחל).
מכל מה שהצלחתי לנבור בארכיונים ובספריות באשר למעשיה, נאומיה וכתביה של באלי, לא מצאתי, למשל, שהיא הכריזה שאין עם פלשתיני ושלחילופין היא בעצמה פלשתינית, משום בתעודות הזהות שהונפקו על ידי ממשלת הוד מלכותו, הוגדרו גם היהודים תושבי ארץ ישראל כפלשתינים. באלי לא הכריזה על כך שהפנתרים השחורים "לא נחמדים", לא האשימה את ברונו קרייסקי, הקאנצלר היהודי של אוסטריה, בכך שלא הציע לה אפילו כוס מים, ולא דחתה על הסף את הצעתו של גונאר יארינג להגיע להסכם עם מצרים, בראשות הנשיא סאדאת, הצעה שסאדאת הסכים לה, ושיכלה למנוע את מלחמת יום הכיפורים.
הגברת באלי לא היתה צריכה להתנצל על שהתנגדה לחלוקת הארץ על פי הצעת ועדת פיל ב-1937, הצעה שוייצמן ובן גוריון תמכו בה, ולהודות לשם שהערבים היו אלה שגרמו לגניזת הרעיון, משום שאילו היתה מדינת היהודים קמה בֹ-1937 או ב-1938, אולי לא היתה שואה, או שמימדיה היו קטנים הרבה יותר.
וכאשר ראש הממשלה בגין והנשיא סאדאת חתמו על הסכמי קמפ דייויד, ובפרוזדורי העולם החלו לדבר על כך שהם ראויים לפרס נובל לשלום, לא מצאתי שום אסמכתא לכך שהגברת באלי אמרה כי לשניים הללו מגיע פרס אוסקר ולא פרס נובל.
אני מרשה לעצמי להעריך כי לא כל החומר הזה עמד לרשותה של ועדת השמות באור יהודה, כאשר זו קיבלה את החלטתה הנמהרת להחליף את באלי בגולדה. אני גם מודע לכך שכמי שאינו תושב העיר, מעמדי בנושא זה הוא כשל יועץ חיצוני בלבד. ואף על פי כן הריני מפציר בוועדה לשקול מחדש את החלטתה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
