די למונח "מדליה נשית"

יעל ארד תמיד תהיה חתומה על המדליה הראשונה וההיסטורית של ישראל במשחקים האולימפיים, אחרי שזכתה בכסף בברצלונה 1992. הג'ודאית, שכיום היא חלק מהוועד האולימפי, פתחה את הדלת לאלפי ילדות שבפעם הראשונה חזו בענף הג'ודו והבינו שגם הן יכולות להיום שם. זה לקח אמנם 24 שנים כדי להגיע למדליה שנייה של ספורטאית ישראלית, אבל ירדן ג'רבי היתה אחת מאותן ילדות קטנות שצפו בארד ורצו להגיע לפודיום הכי יוקרתי שיש בספורט. 

כעת, לאחר שמדליית הארד כבר מונחת במזוודה של ג'רבי בריו, אפשר לגשת לעניין השפה. משום מה, ההתייחסות למדליה שלה במרבית כלי התקשורת וברשתות החברתיות היא במונח "מדליה נשית". המילה "נשית" היא שם תואר, והמדליה, במקרה של ג'רבי, עשויה מארד וממש לא בעלת מאפיינים נשיים כלשהן. היא מדליה של ספורטאית מקצוענית שעבדה מאוד מאוד קשה כדי לזכות בה; שחיה ונושמת ג'ודו מאז גיל 3. זה מצטרף לכך שברוב שידורי הספורט בארץ קבוצות נשים מכונות "בנות", לעומת קבוצות גברים, שנדיר מאוד שמישהו יכנה אותם "בנים". 

נושא דומה עלה לדיון גם מעבר לעברית, לאחר שהתברר כי כשקטינקה הוסו זכתה במדליות הזהב שלה בבריכת השחייה ושברה את השיא העולמי, המצלמה של רשת NBC התמקדה במאמן שלה, שהוא גם בעלה, ולא בה. 

לא מעט צופים התרעמו על כך והביעו זאת בציוצים רבים בטוויטר. במקרה אחר, זכייתה של קורי קוגדל במדליית הארד בקליעה לא הרשימה את "שיקגו טריביון", שבישר על זכייתה של "רעייתו של הליין מאן של שיקגו ברס מה־NFL", מיטש אנריין. ניכוס השפה או המבט למגדר כלשהו הוא שגוי ולעיתים עושה עוול, כזה שמשתרש במשך שנים. כדאי שנשים לב.   

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו