לזה מתכוונים כשאומרים ספורטאים

1 בראיון שנערך עימו לפני כשבועיים בערוץ הראשון הודה אריק זאבי, הג'ודוקא בעל מדליית הארד מאתונה 2004, ש"כל מדליה היא מקרית. אנחנו לא מדינת ספורט ולכן כל הישג כזה הוא די מקרי". ההצלחה של ירדן ג'רבי שלשום וההופעה ההרואית של שגיא מוקי ביום שני השבוע מוכיחות דווקא שאין כאן מקריות.  

ג'רבי ומוקי הם הילדים של קיץ 1992 - באולימפיאדה שבה החלה מסורת ההישגים הישראלית, עם מדליית הכסף של יעל ארד ומדליית הארד של אורן סמדג'ה. ג'רבי זכתה ב־18 מדליות באליפויות שונות מאז האולימפיאדה האחרונה בלונדון ב־2012, ואין ראויה ממנה למדליה. היא צנועה, לוחמת, משקיענית ובעלת אופי מיוחד. גם כשהעדיפו ספורטאית אחרת באולימפיאדה הקודמת, היא לא התבכיינה או עברה לייצג מדינה אחרת. כמה ספורטאים אתם מכירים שמכרו את תגית השם שלהם מאליפות העולם באיביי תמורת 4,000 דולר כדי שייתרמו לבית החולים איכילוב?

יש כמה חכמולוגים שמגמדים את ההישג ב"ענף של חלוקי אמבטיה שרק השופט מבין בו את החוקים והניקוד", אבל דרוש חוסן מנטלי מיוחד כדי להצליח בו. ג'ודו הוא ענף שלא נותן לך הזדמנות שנייה תוך כדי קרב, להבדיל מכדורגל שבו אפשר לחזור מפיגור 2:0, ובכדורסל קבוצות מחקו כבר פיגור של 25 הפרש. מי שחזה בשגיא מוקי עולה לקרבות אחרי שתי פריצות דיסק, שהיו מרתקות את כולנו לחצי שנה למיטה, ובג'רבי חוזרת מהפסד מתסכל כל הדרך למדליה, מבין שדווקא בג'ודו גדלו לנו ספורטאים מזן מיוחד.

2 ירדן ג'רבי, להבדיל מכל קודמיה, היא אלופת עולם. ב־2013 זכתה במדליית הזהב וב־2014 במדליית הכסף. אליפות עולם לטעמי היא הרבה יותר ממדליית ארד אולימפית, אבל כאן משום מה היחס הוא הפוך. על מדליית הארד תקבל ג'רבי רבע מיליון שקלים, בעוד זהב באליפות עולם שווה רק חצי. פעם בארבע שנים עולה הספורט האולימפי על ראש שמחתנו, וכהרגלנו זה או צל"ש או טר"ש. לא מעט ספורטאים נהדרים ומשקיענים קורסים פתאום בלחץ המטורף שמוקרן אליהם מכל עבר במדינה - "רק תביאו מדליה". ואם לא - אתה הופך למשל ושנינה. "ארבע שנים אנחנו לא מעניינים אתכם", התריסה השבוע הגולשת לי קורזיץ, אלופת עולם פעמיים, ובצדק.    

3 ד"ר גלעד ויינגרטן הסביר אתמול שההצלחה שלנו בג'ודו נובעת מכך שכמעט בכל עיר יש חוגי ג'ודו במתקנים סבירים עם מאמנים טובים, וגם אם ההורים יודעים שלא מדובר באלוף אולימפי פוטנציאלי, ג'ודו מפתח את הביטחון העצמי של הילדים. לצד המסורת, הג'ודו הצליח להנחיל את הסיסמה "מאלפים לאלופים". חבל שלצד עליית הג'ודו הפכה האתלטיקה, מלכת הספורט, למוצר מיובא. אין מתקני אימון, המאמנים מרוויחים אגורות.

היו ימים שבהם בכל בית ספר שנבנה בארץ היו מסלול קפיצה לרוחק ותחרויות ריצה מדי חודשיים. אפשר להפוך אתלט לכדורגלן או לספורטאי בכל ענף אחר. אי אפשר להפוך כדורגלן לאתלט. כדאי שנפנים טוב יותר את האמירה הזאת ונשקיע בכך, כדי שלא נצא מפרופורציות פעם בשמונה שנים. 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו