במלאות עשר שנים למלחמת לבנון השנייה נאם מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה ממחבואו ותקף את סעודיה על תהליך התקרבותה לישראל והקרבתה את "בעיית פלשתין" כמחיר לנורמליזציה בין השתיים. היה זה על רקע ביקורה הגלוי של המשלחת הסעודית בראשות הגנרל בדימוס אנואר עשקי בישראל (ומגעים ישראליים קודמים עם הנסיך הסעודי תורכי אל־פייסל). הנאום שודר טרם הצגת סרט חטיפת רגב וגולדווסר ב־2006 - כחלק מהאדרת יכולות הארגון, אלא שהמסר הסמוי שבו הסגיר את העובדה שמעולם לא היה מצבו של חיזבאללה רע כל כך, ועצם החיבור בין אירועי מלחמת לבנון השנייה לבין התקפתו הארסית על סעודיה היה אינדיקציה לכך.
מיקוד התקפת נסראללה נגד סעודיה נובע מתמונת מצב אזורית המצביעה על עימות אפוקליפטי בין מדינות המפרץ הסוניות לאיראן, שבמסגרתו איבד חיזבאללה חלק ניכר מיכולתו ומהמוניטין שלו ככוח משפיע אזורי. מארגון המטפח הבטחות "לשחרור פלשתין" מרותק חיזבאללה לקרבות במרכז קו העימות הסוני־שיעי, כשהוא מותש ומדמם בסבבי קרבות סיזיפיים בינו לכוחות אופוזיציה איסלאמיים סוניים, והכל כדי להבטיח את צינור החמצן מאיראן דרך סוריה ללבנון, בלי שום חשק להתעמת על הדרך עם ישראל.
ותיקי המודיעין בצה"ל, לפני מבצע שלום הגליל ובמהלכו (1982), יעידו שרבים מאותם פעילים שיעים בדרום לבנון, העוטים כיום מדי חיזבאללה, שימשו סוכנים שסיפקו לצה"ל את המידע שהוביל לסיכול פיגועים פלשתיניים מדרום לבנון והוביל לסילוקם בסופו של דבר מלבנון. פעילים אלה ונשותיהם השליכו ב־1982 פרחים ואורז על טורי השריון הישראליים בהכרת תודה על שחילצו אותם מאונס ומהשתלטות על בתיהם ועל מכוניותיהם מידי הטרוריסטים הפלשתינים בדרכם ל"עמלייה" (פיגוע) בישראל.
לאורך השנים הוסבו הכפריים השיעים במימון ובאינדוקטרינציה איראנית מחברות באגודות הכפרים ביק"ל לארגון אמ"ל ואחר כך חיזבאללה. חרף האינדוקטרינציה לא התייחסו השיעים בלבנון לפלשתינים באהדה ומעולם לא שאפו לשפר את מצבם. מכיוון שכך, היומרה שבהבטחת חיזבאללה "לשחרר את פלשתין וירושלים" היתה מסך הונאה איראני שנועד לסמם את הפלשתינים והערבים הסונים, לכוונם נגד "האויב הציוני" ובכך להסיח דעתם מחדירת איראן לסוריה, לעיראק וללבנון כחלק ממאמץ השתלטות אזורי, הכולל גם את תימן ומדינות מפרץ אחרות.
נסיגתו המאולצת של צה"ל מלבנון בשנת 2000 היתה הישג עבור חיזבאללה, חרף העובדה שהנסיגה היתה ממילא צעד ידוע מראש. לו פעל חיזבאללה מתוך אינטרס לבנוני צרוף, היה מסתפק בכך. אלא שמנהיגיו ורבים בעולם הערבי, ובהם הפלשתינים, נסחפו לאתוס הניצחון המגלומני ותלו תקוות שחיזבאללה ישחרר את "פלשתין וירושלים". המהלומה שספג חיזבאללה ב־2006 הביאה את נסראללה להכרזה כי לו ידע שזו תהיה התוצאה, לא היה נכנס להרפתקה. מאז נשמרת ההרתעה הישראלית מול הארגון הרצחני (בדומה לחמאס בעקבות צוק איתן). מעורבות הדמים של חיזבאללה לצד איראן בסוריה ובתימן ובמדינות ערביות אחרות מעוררת ביקורת גוברת מבית בלבנון, ככל שזרם גופות הלבנונים גובר וסימני גלישת העימותים מסוריה ללבנון מתעצמים.
המרצע יצא מן השק ומעורבותו של חיזבאללה ככלי לחימה איראני נגד מדינות ערב הסוניות הפכה לסכנה גלויה. העימות הסוני־שיעי מציג את חיזבאללה ככלי שרת איראני עוין (בדומה לקטאר, לחמאס, לג'יהאד האיסלאמי ולאל־קאעידה). עימות זה הפך את הבעיה הפלשתינית למטרד, הביא לביטול סיוע סעודי במיליארדי דולרים ללבנון והדגיש את התקרבותן של מדינות ערב הסוניות לישראל באותה תעלת הקרב כנגד האיום האיראני - וזה מה שמציק לנסראללה.
ובעוד מדינות ערב הסוניות מגדירות את חיזבאללה כארגון טרור, מתעקשים ח"כ איימן עודה, ראש הרשימה המשותפת, וחלק מחבריו להגדירו כ"ארגון שחרור".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו