תמונת הניצחון של צוק איתן

כותרות העיתונים בתום מבצע צוק איתן איימו בסכנת התרוקנות של היישובים ב"עוטף עזה". שידורי הטלוויזיה החיים מן היישובים דיברו על אובדן האמון ועל כך שאי אפשר עוד להמשיך לחיות כך. הניסיון התקשורתי לזרוע דמורליזציה היה בעייתי ביותר, אם לבחור במילים העדינות ביותר שבמילון, ופגע בעיקר בתושבים, שהפגינו לאורך שנים חוסן וכושר עמידה מעוררי השראה. אולם החשש מפני גל עזיבה המוני היה אמיתי, גם ביישובים עצמם.

חלפו שנתיים. ההפך מן המגמה הזאת קרה. יישובי עוטף עזה נהנים מצמיחה דמוגרפית שלא היתה כמותה שנים רבות. משפחות רבות ממרכז הארץ העתיקו את חייהן ליישובים אלה והתחברו לאיכות הקהילתית הנדירה הקיימת בהם. אם חיפשנו תמונת ניצחון בצוק איתן - זו תמונת הניצחון. תמונת המשאיות הפורקות את כבודותיהן של משפחות שעלו להתיישבות בקיבוצים ובמושבים הסמוכים לגבול עזה, מבטאת את עומקו של המושג ניצחון יותר מכל תמונה של מטה טרור חרב או של דגל על קן שיגור של טילים.

אני יודע שאני כמעט מסתכן בנפשי כשאני מעז לומר את המילה "ניצחון" בהקשר של צוק איתן. אולם אם אני רוצה להיות ישר עם עצמי ולא להיסחף בזרם הציבורי, אני מסרב להצטרף לפסטיבל הנהי.

אסייג את עצמי. שנתיים הן זמן קצר מכדי לסכם את תוצאות המבצע. נתוני השנתיים הללו מעידים על מגמה, אך מוקדם לסכם סיכומים סופיים. בה במידה, מוקדם לצבוע את המלחמה בצבעי כישלון המנוגדים לעובדות. ומהן העובדות?

בשנת 2000, שנים אחדות לאחר הנסיגה מ"עזה תחילה" בהסכם אוסלו וזמן קצר לאחר שערפאת דחה את הצעותיו חסרות התקדים של ברק בקמפ־דיוויד, בתחילת מתקפת הטרור הפלשתינית המכונה בשם החיבה המכובס "האינתיפאדה השנייה", החל פשע המלחמה המתמשך של ירי רקטות מכוון כלפי האוכלוסייה האזרחית, בעיקר בגוש קטיף ובהדרגה גם ביישובי הנגב המערבי. עקירת גוש קטיף ב־2005 הסלימה את פשע המלחמה והרחיבה בהדרגה את טווח הפגיעה. אזהרתו של בני בגין מפני קטיושות באשקלון, שהפכה אותו ללעג ולקלס בפי פרס, שהגדיר אותו כ"חוזה שחורות" וכ"איש האתמול" לקול צחוקם של חסידיו, לא התקרבה כלל למציאות שנוצרה. גוש דן כולו, ירושלים הבירה ונתב"ג נכנסו לקו האש בתקופות הסלמה, ואילו יישובי עוטף עזה היו כמטווחי ברווזים גם בימי שיגרה. במשך 14 שנה החיים באזור לא היו חיים. עשרות הפסקות אש, הודנות ותהאדיות הופרו ברגל גסה בתוך שעות. המבצעים עופרת יצוקה ועמוד ענן, שנועדו לחולל שינוי מהותי, לא שינו את המציאות. 

בשנתיים שחלפו מאז צוק איתן המציאות לאורך הגבול השתנתה ללא הכר, הגם שהשקט, למרבה הצער, אינו מוחלט. המכה הקשה והכואבת שצה"ל הנחית על חמאס חוללה הרתעה ששינתה את המציאות. המבצע עשה זאת, בלי לסבך את ישראל בכיבוש מחודש של רצועת עזה על מיליון וחצי הפלשתינים שבה, שאין לנו עניין בשליטה עליהם. המבצע עשה זאת בנחישות ובשום שכל, ולא בסיסמאות פופוליסטיות על אודות "מיטוט חמאס", שאינן רציניות יותר מהסיסמאות הפופוליסטיות על אודות "הסדר מדיני".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו