משטרת גרמניה פלטה, ככל הנראה, אנחת רווחה כאשר יכולה היתה לדווח אתמול כי לא נמצא כל קשר בין היורה האיראני־גרמני ממינכן לבין דאעש, וכי הוא קיבל טיפול כנגד דיכאון. אבל לאנחה זו לא היה מקום.
ברור שהאיש לא גויס על ידי דאעש, ויכול להיות שגם בחדרו לא פרוש הדגל השחור של הארגון, אבל יהיה זה יותר מהגיוני להעריך כי הפיגועים האחרונים באירופה, אשר זכו - בעיקר בדיעבד - לאימוץ על ידי דוברי דאעש (בדומה לפיגוע בניס), השפיעו גם על הצעיר הדיכאוני, שביקש לעצמו לשלב התאבדות עם סוג של "תהילת עולם". לא יהיה מופרך לשער כי אלמלא גל הפיגועים האחרון, לא היה בוחר דווקא לסיים את חייו בדרך זו.
העובדה שבאותו מקום בדיוק, לפני 44 שנה, התקיים הטבח בספורטאים ישראלים באולימפיאדה, החזירה רבים לחוויה המצמררת ההיא. אז היו אלה ספורטאים, מאמנים ושופטים ישראלים, ששוכנו בכפר האולימפי, אשר נבנה לקראת אולימפיאדת מינכן 1972. לפני יומיים היו אלה עוברי אורח בקניון. לטבח, שנעשה אז בעקבות ניסיון החילוץ הכושל והחובבני, היו 11 קורבנות. מספר הקורבנות שלשום מתקרב לכך. בשני המקרים נהרגו אנשים שלרוצחיהם לא היה עניין מיוחד להרוג דווקא אותם.
האירוע הקשה בראשית שנות ה־70 היה חוליה בשורה של אירועי טרור פלשתיניים קשים מאוד. מי שהיה אחראי לו היה ארגון "ספטמבר השחור". למחבלים, שמונה צעירים פלשתינים, היתה מטרה ברורה מאוד, שתמורתה הבטיחו לשחרר את בני הערובה שבהם החזיקו: הם ביקשו לשחרר מן הכלא הישראלי 232 מחבלים פלשתינים, ועוד שניים שהוחזקו בגרמניה. ישראל לא היתה מוכנה (בצדק, לדעתי) לעיסקה, אך למחבלים נאמר ההפך. הותר להם לעלות על מסוק עם החטופים, לקראת חילופי האסירים כביכול, אך כאשר צלפים גרמנים ירו לעברם, הם הרגו את חטופיהם.
טבח מינכן 2 אינו דומה למינכן 1 אלא בנזקו ובמיקומו. מדובר בסוג אחר של טרור, שאינו מתבצע על ידי אנשים הדורשים משהו (יהיה אשר יהיה), אלא, במקרים רבים, על ידי אנשים החיים בפאתי החברה, במקרים רבים - בעלי ליקויים נפשיים, ואינם משתייכים לארגון, ולכן קשה יותר לאתרם מראש. קשה אבל לא בלתי אפשרי, בעולם הרשתות החברתיות. אבל כשם שאין להכיל את הטרור האיסלאמיסטי, אין מקום להכיל את טרור הדיכאוניים ולהסתפק בקריאה סתמית ליתר ערנות. אין שום סיבה להתייחס לאירועים החמורים הללו כאל מחלה שצריך להופכה לכרונית, באין לה מרפא.
אם נכון הדבר, שככל שתצליח המלחמה בדאעש יגבר מאמץ "המדינה האיסלאמית" לעשות מעשי טרור ולעודד את אנשי השוליים לפעול ביוזמה משלהם, אזי צריך - לצד המשך המאמץ לשים קץ לקיום השלטון האיסלאמיסטי ההזוי - להשקיע בתיאום מודיעיני הדוק הרבה יותר באירופה, להקים חדרי מצב משותפים ולהכשיר יחידות משטרתיות המסוגלות להיערך במהירות ולהגיע לנקודות שבהן מתבצעים אירועי טרור, כדי להציל אנשים רבים ככל האפשר. הכלים שבידי העולם מאפשרים לו היום להתמקד במאבק בטרור - יהיו מניעיו אשר יהיו - ולצמצם את היקפו באורח משמעותי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו