תאונות הדרכים לא יורדות מסדר היום ונדמה כי מדובר במכה שנגזרה עלינו. ואולם אני טוען שאפשר להנחית מכה ניצחת על נגע התאונות, בלא תוספת תקציב. תוכנית המניעה שאציג במאמר זה נוסתה בכמה אוכלוסיות מדגמיות ותוצאותיה מוכחות.
בין הגורמים לתאונות אפשר למנות את האדם, התשתית והרכב, בעוד השפעתו של האחרון צומצמה בזכות ההתפתחות הטכנולוגית. היחס בין שני הגורמים האחרים הוא כזה: נניח שבאזור מסוים התרחשו בתקופה נתונה מספר רב של תאונות, רובן מטעויות אנוש. אם נשקיע בתשתית של אותו אזור יירד מספר התאונות שם כתוצאה מהפחתת הצורך בהחלטות אנוש באופן משמעותי. ברם, חלקו של הגורם האנושי בתאונות שעדיין תתרחשנה לא ישתנה ויישאר באותו יחס. מרבית התאונות, גם לאחר תיקון התשתית, תיגרמנה מטעויות אנוש. השיטה לטיפול בגורם האנושי מבוססת על הכשרה ראויה של הנהגים החדשים, תיקון ליקויים אצל הנהגים הקיימים וטיפול מושכל בעברייני תנועה.
• הכשרת נהגים חדשים: איכותה של הוראה, רמתה ושיטות ביצועה תלויות בכלי הערכה, שבאמצעותם בודקים את ידיעות התלמיד, כישוריו והסתגלותו. המבחנים המתקיימים כיום בודקים רק רפרטואר חלקי ומצומצם מתוך המטרות הנדרשות בתוכנית הלימודים. אפשר לתקנם בקלות יחסית על ידי שיפור מערכת הקריטריונים הנדרשים מן התלמיד בזמן המבחן. לדוגמה: מטלות כגון נהיגה בדרכים בין־עירוניות, נסיעה בתוואים הרריים, ביצוע עקיפות נכונות, נהיגת לילה וכדומה אינן נלמדות כראוי, מכיוון שהן לא נכללות בקריטריונים בבחינות. אם ישנו את מבחן הנהיגה ומטלות אלה תיכללנה במסגרתו, כשהן מוגדרות היטב במונחי ביצוע (Performance), לא תהיה למורים ברירה אלא ללמדן כנדרש. בתום מבחן כזה נקבל נהג השולט במגוון רחב של מצבים משתנים בדרך ואשר אפשר להפקיד בידיו, ללא חשש, כלי רכב וחיי אדם.
• תיקון ליקויים אצל נהגים קיימים (שמירת כשירות): כל נהג יוזמן אחת לכמה שנים לרענון קצר בנהיגה מעשית. ההשתלמות תחל בבדיקה דיאגנוסטית אינדיווידואלית ותתרכז רק בליקויים אשר התגלו במהלך השלב הדיאגנוסטי. שיטה זו מאפשרת לכל נהג להיות מודע למיומנויות הנהיגה שהוא שולט בהן, לעומת פעולות שהוא רואה במו עיניו כי ביצוען לוקה בחסר ועליו להמשיך בתרגול. אם נצא מתוך הנחה שרוב הנהגים מאמינים ביכולתם ומטילים בדרך כלל את האחריות על אחרים, רק הזמנתם להשתלמות מעשית יכולה לשכנעם עד כמה הם זקוקים לאימון ולשיפור נוסף.
• טיפול בעברייני תנועה: נהג שצבר נקודות בגין נסיעה בלתי זהירה או עבירות תנועה אחרות, נדרש כיום לעבור קורס עיוני בנהיגה נכונה. הקורס נלמד בחדר הכיתה וכולל הרצאות מספר. נתונים סטטיסטיים מראים כי אחוז משמעותי מתוך המסיימים מוסיפים לעבור עבירות וצוברים נקודות נוספות. אנו מציעים, לפיכך, כי בוגרי הקורס, אשר יוסיפו לצבור נקודות - כלומר, שהקורס העיוני לא הועיל לשיפור התנהגותם בכביש - יידרשו לעבור קורס מעשי בנהיגה נכונה. הלימודים יהיו מלווים בתהליכי אבחון קבועים לשם איתור נקודות הקושי וגילוי מצבי הנהיגה, הגורמים לביצוע עבירות התנועה החוזרות. פרויקט ניסיוני, אשר בוצע בשיתוף עם שופטי התעבורה בישראל, העלה כי עברייני תנועה שהופנו להשתלמויות מעשיות בנהיגה - לא רק הבינו ותיקנו את שגיאותיהם, אלא אף הביעו שביעות רצון גבוהה מן התוכנית ולא חזרו עוד לסורם.
ביצוע התוכנית אינו מצריך תקציב כלשהו. הפרט מקבל בהבנה גדולה יותר את חיובו בהוצאות בגין הכשרתו האישית, המשפרת את ידיעותיו ומבטיחה את בטיחותו בדרך, מאשר את התשלומים והקנסות המוטלים עליו. יתרה מזאת, התמורה עבור הוצאותיו לא תינתן בהסברים תיאורטיים אלא בהתנסות מעשית מלאה בעלת יכולת משוֹב והערכה עצמית מיידית. חשוב ליישמה באופן מיידי, טרם התרחשותה של תאונת הדרכים הבאה.
הכותב הוא חוקר, סופר ומחנך
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו