מדוע המזרחים לא מתקרבים לאשכנזים כשזה מגיע לשיגעון קברי הצדיקים, ואיך זה קשור לדג מדבר? • האם מי שלא אונס הוא גזען? • ולמה אסור לגעת במועצת הצמחים?
המסקנות (הצודקות) של ועדת ביטון והפוסט שכתב גידי אורשר הרגיזו אותי. למה? כי יש כאן ניסיון לנכס למזרחים את המנהג האשכנזי של עלייה לקברי צדיקים. מדובר בגזל של התרבות האשכנזית, וזה גם הרגע לשאול ולענות: איפה נמצא הקבר שהכי הרבה עולים אליו לרגל? באוקראינה, קברו של רבי נחמן מברסלב, האשכנזי. ואם עובדה זו לא מספיקה, אציין שהאשכנזים הביאו את המנהג הזה עד לשיא הטירוף.
כותרת הסיפור הבא, האמיתי לגמרי, היא העלייה ההמונית לרגל לקבר הדג (קראתם נכון, הדג!) בבית העלמין היהודי בווינה. במספרים לא מבוטלים, עד היום, מגיעים לפינת בית העלמין המוזכר יהודים רבים, ומול המצבה שבראשה פסל של דג ומתחתיה קבור דג, הם מתחננים כי נשמתו של הדג תתפלל למענם.
הכל התחיל לפני כמאה שנה, אז קנתה יהודייה מבירת אוסטריה דג לשבת, כדי להכין גפילטע פיש. יומיים שחה הדג באמבטיית המשפחה, עד שהגיעה שעתו והוא נלקח על ידי האישה למטבח. ברגע שזו הניפה את המערוך כדי לחבוט בראשו, צעק הדג, כך לדבריה, "שמע ישראל".
האישה ההמומה חיכתה שבעלה יחזור הביתה, סיפרה לו את שקרה והבעל מיהר לרב בית הכנסת שבו הוא מתפלל ושאל מה לעשות. הרב מיהר אף הוא, לרבה הראשי של וינה, שפסק כך: "את הדג המדבר אסור להרוג, יש לאפשר לו לחיות עד מותו הטבעי, ואז לערוך לו טקס קבורה על פי ההלכה".
וכך היה. הדג חי כמה שנים בדלי, עד שמת ונקבר בהלוויה יהודית. פסל של דג הוצב על המצבה, שחיפוש קצר בגוגל ("קבר הדג המדבר") ימצא אותה עבורכם, והיא מככבת במסלולי טיולים לקברי צדיקים באירופה.
אחרי סיפור כזה, חייבים להודות שבכל הנוגע לקברי צדיקים, יהדות המזרח לא מתקרבת לשיגעון האשכנזי, ואף נפנה אל כתבי רבי אלתר דרויאנוב ז"ל, ונביא משם את השאלה ששלח תלמיד לרבו ואת תשובת הרב:
"שעת חירום הגיעה. שלח תלמיד לרבו מכתב, ובו כתב כי הוא חושש שיגויס לצבא.
ענה הרב: 'מתפלא אני עליך. נניח שהגיוס יגיע אל מקומך, יש שתי אפשרויות: ייתכן שגילך לא יהיה מתאים, וייתכן שגילך יהיה מתאים.
'אם גילך לא מתאים - מצוין, ואם גילך מתאים, יש עוד שתי אפשרויות: ייתכן שלא תתאים לצבא, וייתכן שתתאים.
'אם לא תתאים - מצוין. אם תתאים, יש עוד שתי אפשרויות: או שלא תילקח לחזית או שכן.
'אם לא תילקח לחזית - מצוין, ואם תילקח יש עוד שתי אפשרויות: או שתיפגע או שלא תיפגע.
'אם לא תיפגע - מצוין. אם יפצעו אותך, יש עוד שתי אפשרויות: או שתחיה או שלא.
'אם תחיה - מצוין, ואם לא תחיה, יש עוד שתי אפשרויות: או שתבוא לקבר ישראל או שיחד עם גויים יקברוך.
'אם תובא לקבר ישראל - מצוין, ואם יחד עם גויים יקברוך, יש עוד שתי אפשרויות: ייתכן שיניחו אותך עם הפנים למעלה, וייתכן שלא.
'אם יניחו אותך עם הפנים למעלה - מצוין, ואם לא יניחו אותך כך - אמור לי, זו הדאגה הגדולה שלך?'"
לא גזען
לפני כמה שנים קבעה במחקרה סטודנטית בשם טל ניצן, בגיבוי פרופסורים ודוקטורים, כי חיילי צה"ל אינם אונסים פלשתיניות כי הם גזענים. השבוע עשתה כותרות פסיקה שיוחסה לרב צבאי, שלכאורה טען כי מותר לאנוס נשות אויב. אז אחרי כל הזעזוע מהפסיקה (שכלל לא היתה), למה לא לראות את הצד החיובי - שהרב לא גזען?!
היכונו למרד הצמחים
ייתכן שהעניין הבא ייראה חסר חשיבות, אבל כיוון שהוא נוגע לשורשי הדמוקרטיה הישראלית, חשוב הוא מאוד. מדובר ביוזמת ח"כ שרן השכל (ליכוד) לבטל את מועצת הצמחים, גוף שכלל לא ידעתי על קיומו, וכמי שהוגדר כצמח עד לפני כשנה וחצי, אני מוחה. גם על כך שלא יידעו אותי על קיום גוף שהיה אמור לייצג אותי וגם על הרעיון לבטלו.
בהזדמנות הראשונה נכנסתי לאתר המועצה, ומייד נתקלתי בתמונה של העומד בראשה - ברוקולי - שתמונתו היתה הגדולה ביותר. למען האמת, אם בתקופתי כצמח היו מאפשרים לי להשתתף בבחירות למועצה זו, הייתי מצביע בשבילו, הוא נראה אמין וחביב מספיק כדי לקבל את הקול שלי.
לצד הברוקולי היו ענף עץ זית, תפוז ותפוח עץ. ענף עץ הזית הזכיר לי שבשנים שגרתי במושב היה לי עץ זית בחצר, שסבל מבעיה מוכרת למגדלי עץ שכזה, "חזיירים", טפיל שמתיישב בשורשי העץ ומזיק לו. לפי יוזמת הביטול, אני מבין שיש מי שלדעתם מועצת הצמחים היא סוג של טפיל, אבל כצמח לשעבר אני פונה לח"כ השכל בקריאה: הניחי לנו, הצמחים.
וכדי להבהיר את העניין, הנה סיפור עצוב: ילדה הלכה עם אביה לקניות. בדרכם חזרה נפל מהסל מלפפון, שהתגלגל לכביש ונדרס. פרצה הילדה בבכי, ואביה, כדי להרגיעה, הבטיח לקחת את המלפפון המחוץ לרופא. הגיעו השניים למרפאה, שם ביקש האב מהרופא לשתף פעולה.
"בדק" הרופא את המלפפון, חבש אותו ופנה לילדה: "קחי אותו הביתה ותדאגי שינוח".
שאלה הילדה: "והוא ישרוד?"
הרופא ענה: "כן, אבל הוא יישאר צמח".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
