אימרה עממית עתיקה מסבירה שסופה של האמת לצאת לאור, ובמינוח אחר, סוף גנב לתלייה. על כך אמר ההיסטוריון פרופ' יוסף נדבה ז"ל: "תקוותם של פרטים או חלקי ציבור בכל אתר היא שיום יבוא וייערך בראש חוצות 'משפט ההיסטוריה.' משהו כמו בית דין עליון שיירד מטה, יבור וינפה ויוכיח בעליל, הנה, ראה וקדש. אשליה היא ואין סם מרדים ממנה." אחרי פרסום מימצאי ועדת הסנאט, כי ארגון V15 נהנה מתוצר כספים שהזרימה מחלקת המדינה, והשתמש בו למטרה אחת: הפלת ממשלת נתניהו - האם האימרה העממית ניצחה את ההיסטוריון?
האמת כנראה תלוית השקפה. כלומר, הציפייה של האזרח הממוצע, שעל גופי התקשורת היה לשאול ולחקור מניין הכספים הרבים הזורמים לעמותות ולגופים בתקופה שלפני בחירות, היתה ציפיית שווא. יתרה מכך, רה"מ מפרסם בדף הפייסבוק שלו בתקופת מערכת הבחירות הודעה כי עמותות שמאל פועלות לעליית השמאל לשלטון, בתמיכה ובמימון של ממשלות זרות, ולשם פרסום הדבר אף התקיימה מסיבת עיתונאים. ומה קרה לבסוף?
האימרה העממית מתחמקת. שהרי במקום חקר טענותיו של רה"מ בהיותו ראש תנועה המתמודדת בבחירות, מבול של לעג וגיחוך ניחת על ראשו. האווירה בשמאל היתה של ניצחון ודאי, עד כדי כך שראשי הארגון המפורסם התהלכו כטווסים אבל עדיין במסווה של "הגנה על הדמוקרטיה." התחושה היתה שיש יותר מדי בחישה של גורמים מבחוץ. לא נדרשה הוכחה. הקושי הגדול שעמד אז בפני רה"מ וצוותו הוא שבדרכים רבות השיב השמאל בגיבוי תקשורתי מאסיבי התקפה רבתי על הליכוד ועל העומד בראשה על מנת להסיח את הדעת. כך כתבה, למשל, ח"כ שלי יחימוביץ:' "זה פוסט פרנואידי, מבולבל, בכייני ומאיים גם יחד, של מלך בעת העתיקה שההמון קץ בו והוא מלא אימה כי תכף עורפים את ראשו."
אז מה בעצם קרה כאן? מימצאי ועדת הסנאט מאמתים את טענותיהם של נתניהו וצוותו. הם מעמידים מראה מול רבים מאוד מהתקשורת, אשר העדיפו לנקוט צד במערכת הבחירות במקום למלא את התפקיד הכתוב על הקרח: לחקור את מה שרבים כבר הבינו, שיש כאן התערבות בוטה ולא הגונה של מדינה זרה במערכת בחירות על ידי סיוע כספי נדיב. הטיפול המינורי במימצאי הוועדה על ידי התקשורת מזכיר את הטיפול בעניין ביקורו של רה"מ באפריקה, תוך עיסוק ב"פרשייה ענקית" שמתבררת ככלום. הסחת הדעת.
איך שלא נביט בדברים, השורה התחתונה היא שמדובר בהתערבות מסוכנת של ממש מצד ממשלה זרה ופגיעה בריבונותה של ישראל, מתוך מטרה להשפיע על בחירות דמוקרטיות. אני מביט בטענות השמאל על ניצני פשיזם והרס הדמוקרטיה ולא רק בהקשר לחוק העמותות, ועל כורחי אני מגיע למסקנה כי השמאל מנכס לעצמו מושגים נשגבים ונאורים - אך התנהלותו בגיבוי מפחיד של התקשורת, שרובה מן השמאל, מראה קשר קלוש ומקרי בין ההצהרות לבין ההתנהלות הלכה למעשה. אלמלא מימצאי ועדת החקירה, ספק אם האימרה העממית היתה זוכה במא- בק. נראה שהצדק עם ההיסטוריון פרופ' נדבה. ההמתנה שמישהו מבחוץ יחקור את התנהלותם של הגופים הללו היא הסכנה לדמוקרטיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו