במסגרת הדיונים הציבוריים על ההסכם עם טורקיה, עלתה הטענה כי צריך היה להתנות את ההסכם בכך שטורקיה תביא לשחרור הישראלים ולהעברת גופותיהם, שבידי חמאס בעזה.
הציפייה לפעולה טורקית שכזאת מבוססת על תקוות שווא, משום שלטורקיה לא היה בעבר - ואין לה גם כיום - יכולת להשפיע בנושא זה על התנהגות חמאס.
נכון שלאחר החלפת משטר האחים המוסלמים במצרים הפך חמאס בעזה למבודד הרבה יותר מאשר בעבר ולכן קשריו עם טורקיה היו חשובים לו, בעיקר לאחר שטורקיה איפשרה קיום גוף חמאסי שקידם פעולות טרור בישראל מטורקיה.
עם זאת, גם בשיא היחסים לא נוצרה תלות של חמאס בטורקיה ולא היתה לטורקיה יכולת להשפיע על התנהגות החמאס, בוודאי לא בנושא חשוב כל כך לארגון, שההחלטות לגביו יתקבלו, במידה רבה, בשיתוף עם הזרוע הצבאית.
יתר על כן, עתה, משמחויבת טורקיה למנוע כל פעילות טרור מתוכה לעבר ישראל - יכולתה להפעיל לחץ על חמאס קטנה עוד יותר, ולכן מדובר בתקוות שווא שלא היתה מבוססת על משהו ממשי.
ההסכם עצמו לא התקבל בברכה על ידי חמאס, שבאופן לא פורמלי נתן להבין שלדעתו טורקיה התקפלה בנושא החשוב לו ביותר - הסרת המצור מעזה - ולכן הוא לא רואה בהסכם בשום פנים ואופן הישג, בוודאי לא עבור חמאס.
גם מזווית זו ברור שישראל לא יכולה היתה לדרוש מטורקיה שתפעל לשכנועו של חמאס להיענות לדרישות ישראל.
צריך להשתדל שלא לערבב בין הרצון הבלתי מתפשר של מרבית אזרחי ישראל לראות את גופות חיילינו מושבות לקבר ישראל, ואת אזרחי ישראל החטופים שבים למדינתם, לבין מה שניתן להשיג במציאות.
במקרה זה לא היה שום בסיס למחשבה שניתן להגיע להישגים אלה במהלך משא ומתן עם טורקיה, כפי שהוסבר לעיל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו