לראות את אלבניה ולקנא

השבוע לפני כשנה שיחקה נבחרת ישראל בכדורגל משחק קריטי בסרייבו, מול נבחרתה של בוסניה. שבעה חודשים לפני כן ניצחה ישראל 0:3 את הבוסנים והכדורגל הישראלי נכנס לאופוריה הידועה שלו, זו שמסתיימת בנפילה על הגבות. ישראל היתה זקוקה לתוצאת תיקו כדי לשמור על המקום השלישי, שמוביל למשחקי ההכרעה על גביע אירופה בצרפת. מספר הנבחרות באליפות אירופה בכדורגל גדל ל־24 ורובנו היינו בטוחים שהכדורגל שלנו שווה מקום בין 24 הנבחרות הטובות ביבשת מתוך 53 מדינות.

ואולם אחרי יתרון 0:1, הנבחרת התפרקה והובסה 3:1. ההפסד הזה לא הזיז כנראה לשחקני הנבחרת. עוד באותו לילה קיימו חלק מהשחקנים מסיבת קריוקי בבית המלון ולמחרת שיגרו שחקני מכבי ת"א תמונות מטיסתם הצוהלת לווגאס. הבדיחה הידועה מספרת על הורה המכה את בנו אחרי שתעודת סיום השנה שלו היתה רצופה בציונים שליליים ורק במוסיקה קיבל הבן עשר. "למה אתה מכה אותי?" שואל הבן והאב עונה: "אחרי שאתה כל כך גרוע יש לך החוצפה לשיר?!" אבל לנבחרת ישראל בכדורגל אין אבא והבדיחה היא על חשבוננו.

שלשום, כאשר צפיתי במשחק של אלבניה מול רומניה במסגרת טורניר יורו 2016, לא ידעתי ממה להתפעל יותר: מכמעט 40 אלף אלבנים שגדשו את היציעים בליון וצבעו אותו באדום או מהיכולת הנהדרת על המגרש שהובילה את האלבנים לניצחון היסטורי 0:1 על רומניה, שהשאיר להם סיכוי להעפיל לשמינית הגמר. אלבניה היא אחת מיריבות ישראל במוקדמות מונדיאל 2018. איטליה וספרד גדולות עלינו. מה עושים עכשיו?

אוכלוסיית אלבניה מכילה כ־3 מיליון איש. התשתיות רעועות. במדד התמ"ג העולמי אלבניה מדורגת במקום ה־125. ישראל מדורגת 57. הליגה המקומית די חלשה. אין להם שחקן שירוויח עשרות מיליונים בסין. שום קבוצה אלבנית לא הגיעה לליגת האלופות. רק במוקדמות יורו 2012 הפסידה אלבניה ללוקסמבורג, נבחרת חלשה שאותה תמיד ניצחנו. אבל אז החליטו האלבנים למנות מאמן איטלקי אלמוני, ג'ובאני די ביאסי, והוא הוביל את האלבנים ליום חגם. די ביאסי הפך להיות האבא של הכדורגל האלבני. הוא פתח במבצע גיוס בכל היבשת של כדורגלנים ממוצא אלבני שהוריהם היגרו עקב הקרבות בבלקן, בשווייץ, בצרפת ועוד. הוא דיבר אל ליבם והצליח להשיג אישור לשחקנים צעירים שכבר שיחקו בנבחרות הצעירות שלהם, לשחק עבור הנבחרת הלאומית האלבנית.

פתאום נבחרת אלבנית חדשה מנצחת במוקדמות בפורטוגל את כריסטיאנו רונאלדו ונעזרת בהתפרעות אוהדים סרבים כדי להשיג ניצחון טכני ולעלות ליורו. גם לנו היו ב־20 השנים האחרונות שחקנים רבים ברחבי היבשת. חלקם אמנם התייבשו על הספסל אבל אחרים הגיעו גם לקבוצות פאר כמו צ'לסי, ליברפול, פנרבחצ'ה, גלאטסראיי ומנצ'סטר סיטי. לאן הם הביאו אותנו? לתחתית הבאר. 

כשנשאלו הכדורגלנים האלבנים שלשום מה הביא אותם לניצחון הגדול, הם הסבירו ש"לב גדול עבור העם היושב בטיראנה וברחבי אלבניה". אצלנו קוראים לזה מחויבות וכל היודע דבר על מקום הימצאה מתבקש לפנות למאמן הנבחרת החדש אלישע לוי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו