הנה הפרשייה הבאה הנמרחת על עמודי צבע שלמים, זו שתחזיק משך זמן התלוי אך ורק בבואה של הפרשייה שלאחריה. יומני החדשות, מבזקי החדשות, מערכות העיתונים ואתרי האינטרנט יתמלאו עד אפס מקום ואפס זמן. איש לא ייתן לך להתחמק מלחשוב שהמבול קרב וסף העולם ממש בפתח עקב הפרשייה החדשה.
"פרשיית מימרן" מספרת לנו כי מיליארדר יהודי־צרפתי תרם "מיליון" לבנימין נתניהו בשנת 2001. כותרות אלה הביאו אותי לבחון מחדש את המונח "קהות חושים". בדרך כלל, המונח בא לבטא חוסר נוחות מהתנהלות של אנשים או של מוסדות ביחס לזולת. מתי עלולים להגיע לקהות חושים? מי עלול להגיע למצב כזה?
רופאים, למשל. לא שחלילה וחס הזלזול בחולה הוא עניין קבוע ומובנה, אלא שלמרות שבועת הרופאים המפורסמת, ולמרות העיסוק המתמיד בחיי אדם, יש תקלות כאלה שהאזרח חש בקהות החושים של הרופא. ואולם במערכת הרפואה קיימת אינטראקציה עם האזרח, כזו המרעננת את חושיו של הצוות הרפואי על מרכיביו, וזאת על מנת למנוע קהות חושים.
אך מה נעשה עם הגוף האמון על ביקורת מתמדת של הממסד על דרך התנהלותו, על מנת לתקן ולשפר, אשר מאבד את יכולת השיפוט בניסיון לקבוע את סדר היום הציבורי? מה עושים עם גופי תקשורת גדולים, חזקים, שאין מעליהם כמעט ביקורת, אשר נטפלים באופן כפייתי אל ראש הממשלה ורעייתו, באופן אשר מקהה את החושים שלי כאזרח, אפילו לא של מערכת העיתון או הטלוויזיה, אלא את חושיי ממש, באופן כזה שגם אם ראש הממשלה ורעייתו חוטאים - ולאו דווקא מן ההיבט הפלילי - אני מעביר הלאה או אפילו לא טורח לקרוא את הפרשייה החדשה?
כאן אבקש להיתלות בגדולים ממני מתחום המשפט. כך כותבת פרופ' רות גביזון על עניין רדיפת משפחת נתניהו: "אבל תחושת אי הצדק שלי לפעמים מתקוממת במיוחד כלפי מה שנראה פגיעה באדם באמצעות מערכת המשפט משיקולים, שלפחות אצל חלק מהשחקנים המרכזיים, נראים לא ענייניים ולא הוגנים. כאשר תחושה כזו מצטרפת להתנהגות שנראית שוברת את כל העקרונות הגדולים של המערכת בהקשרים אחרים - אני נהיית מודאגת".
פרופ' גביזון מוטרדת מקהות החושים של המערכות עקב ההתמקדות הלא הוגנת בנתניהו. עוד היא מוסיפה: "לכן מה שאני חושבת - ואומרת - הוא שאנחנו משלמים עכשיו מחיר גבוה מאוד על כך שבאמת אין אמון ביושרה המקצועית של כל המערכות הרלוונטיות, שמזינות זו את זו - תקשורת, פוליטיקה וגם, נורא ואיום - משפט".
המחיר הגבוה הוא שזעקות "זאב זאב" אמיתיות בכל תחום הקשור לגופים שאותם מציינת גביזון ייבלעו בשאון ההמולה על ספק מאומה.
מפני שלהניח על אותו מישור את אמירתו של מימרן, הנאשם בעבירות חמורות בקנה מידה של צרפת, אל מול אמירתו של ראש ממשלה זה לא הגון. כלומר, כל הידיעות הראשוניות ולאחריהן סבו סביב הקביעה שמימרן תרם "מיליון" לחשבון הפרטי של נתניהו, היום לפני 15 שנים. וכך, בטרם יתבררו העובדות במלואן, אותי הרחיקו מן העניין, וגם את חושיי היקהו מזמן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו