חג היום. שמחה גדולה ולא אסון, כפי שטוענים חיים רמון ועוד כמה מקוננים, פקדה אותנו לפני 49 שנה. אל תניחו לקשיים לבלבל אתכם: 19 שנה היתה ירושלים כ"ארץ ללא רקיע" ו"כשרוול הגידם" (כהגדרת המשורר אורי צבי גרינברג). עיר קצה נחשלת, סגורה משלושה עבריה, חצויה בגדרות תיל וביצורים, ללא הווה אמיתי וללא עתיד, וברגע אחד של חסד שבנו להר הבית ולכותל ולהר הזיתים ולעיר דוד ולשמעון הצדיק ולקבר רחל ולנווה יעקב. יישבנו מחדש את חלקי העיר העתיקה שמהם גורשנו, בנינו מחדש את בתי הכנסת שהועלו באש. שיקמנו את הר הזיתים המחולל ויישבנו 200 אלף יהודים מדרום, מצפון וממזרח לגבולות החנק הישנים.
עדיף להלך בסמטאות הרובע היהודי במקום לשמוע סיפורים עליו. לעלות להר הצופים במקום לשיר לו. להתפלל ליד הכותל במקום להשקיף עליו מגגות רחוקים. עדיף לאחות קרעים בירושלים של היום, ולא לגור בירושלים השסועה והמחולקת של פעם!
√ שועפט כמשל. "שועפט אינה ירושלים שלנו", מפמפמים שוב ושוב חסידי החלוקה. אכן - אין קדושה בשועפט. באיוולתנו - הזנחנו את השכונה שמאפייניה העיקריים כיום הם עוני, סמים, עבריינות וטרור, אבל אם לא נהיה שם, חמאס וג'יהאד ישלטו שם. אם נברח משם - חייהם של תושבי פסגת זאב, שכיום מלקטים קליעים בודדים ממרפסות בתיהם פעם בחצי שנה, ידמו לחייהם של תושבי שכונת גילה, שעליהם ירו מנשק קל, יום ולילה, ארבע שנים, מבית ג'אלה השכנה שנמסרה לפלשתינים. גם אז איימנו ש"אם רק יעזו..." אבל אלה היו איומי רהב ריקים, מילים של נייר. בפועל, ידינו היו קשורות. לא ניתן לנו לפעול בבית ג'אלה כרצוננו. החלוקה היא אשליה מסוכנת. מי שרוצה להפוך שכונות כפסגת זאב וארמון הנציב (שמול ג'אבל מוכאבר) לגילה של שנות האלפיים מוזמן להעביר אותן לפלשתינים.
√ יש מה לעשות! מרבית תושבי מזרח העיר אינם חפצים להיפרד מאיתנו. הם אומרים זאת בסקרים ובשיחות פנים אל פנים. מנהיגיהם שמדברים בשמם אחרת - משקרים. את שועפט ואת השכונות הערביות הצפוניות של ירושלים שמעבר לגדר ניתן להוציא מירושלים, אבל לא מישראל. אסור למוסרן לרשות הפלשתינית. במקום זאת צריך להקים עבורן מועצה מקומית נפרדת, כמו באבו גוש או בטייבה. זה נכון ומוסרי יותר. הריבונות הישראלית שכבר חלה באזורים הללו תמשיך לשרור שם. הערבים לא יאבדו את תעודות התושב שלהם, שמהן נגזרות זכויות והטבות רבות. ישראל תוסיף לשמור על נגישות מודיעינית, מבצעית, סיכולית וביטחונית לאזורים הללו, והעיקר: התושבים שם יוכרחו סוף סוף לקחת את גורלם בידם, לנהל מועצה מקומית ולשקם את חייהם. ישראל, מצידה, באמצעות משרד הפנים, תוכרח לתקצב מועצה כזאת, כפי שהיא עושה עם כל מועצה אחרת בתחומיה. ה"מאזן הדמוגרפי" - התירוץ הרשמי של הוזי החלוקה - ייפול. 100 אלף ערבים יוצאו מירושלים אבל יישארו בתחומי ישראל. ירושלים תהיה "יהודית" יותר. הערבים שיוצאו ממנה יחיו טוב יותר. כדאי לכולם.
√ מהפך: הריבוי הטבעי היהודי בעיר גבוה מזה הערבי! מצד שני - הרוב היהודי בעיר ממשיך להצטמצם. חידה? לא בדיוק. היהודים יולדים יותר, אבל עוזבים הרבה יותר. ההגירה השלילית של היהודים מירושלים נמשכת כבר כחצי יובל שנים. כ־400 אלף יהודים עזבו את העיר ורק כ־250 אלף באו לגור בה. עקב האכילס הוא היעדר הדיור. ארה"ב מקפיאה לנו את הבנייה במזרח. "הירוקים" מטרפדים בנייה במערב. צריך להדוף את הלחצים מכאן ומכאן. דיור הוא המפתח, וגם תעסוקה. האמונה - היא המכשיר. שישו את ירושלים. גילו בה. ובעיקר: בנו אותה, וזיכרו: חלוקה היא בריחה וסכנה ומתכון לאסון. היא תגביה את חומות האיבה במקום להנמיך אותן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו