מוחמד עלי - אדם שכולו יושרה, אומץ ואמת | ישראל היום

מוחמד עלי - אדם שכולו יושרה, אומץ ואמת

בובי גודמן, אחד מאמרגני האיגרוף היהודים הוותיקים של ניו יורק, סיפר לי פעם סיפור יפה על שנותיו בדרכים עם מוחמד עלי. הם היו במחנה אימון בג'ורג'יה, ומחוץ לאולם המתינו מדי בוקר מפגינים גזענים לבנים מהקו קלוקס קלן. 

באחד הימים חלף על פניהם עלי ואחד מהם קרא לעברו "מה מעשיך בוי?" (הכינוי "בוי" לאדם שחור בוגר מצד לבן בדרום ארה"ב הוא כינוי גנאי, למי שלא מעורה בהיסטוריה). 

עלי עצר, הביט לעבר המטריד, היה מתח באוויר, והוא אמר בצחוק: "קראת לי רוי?" כולם צחקו, ועלי עמד עם הגזענים ושוחח איתם וכמה מהם הצטלמו איתו. לאחר מכן הקבוצה הלכה לדרכה ויותר לא חזרה. כל זה קרה כי לא היה אדם כריזמטי בספורט במאה ה־20, ואולי גם לא בשאר תחומי החיים, כמו מוחמד עלי. 

הכריזמה הזו איפשרה לעלי להביא לעולם מסר מורכב. כיום אמירה כמו "התנגדות למלחמת וייטנאם" מצויה בקונצנזוס ויצרה שורה של סרטים בהוליווד. גם לצירוף המילים "זכויות לשחורים" לא מתנגד כיום אדם ישר, אבל אז זה היה אחרת. 

עלי לא היה ילד פרחים ולא התנגד לווייטנאם כפציפיסט. הוא סירב לגיוס כמוסלמי שאינו רשאי להילחם במלחמה לאומית, וכשדיבר על זכויות השחורים לא הירבה לעסוק בעוולות הלבנים אלא פנה לאוכלוסייה השחורה וקרא לה לחזק את עצמה ולא להתחנן לטובות מהאדם הלבן. עלי לא חסך ממתנגדיו ולא מתומכיו, עד שמצא את עצמו בקונצנזוס. מדליק הלפיד האולימפי באטלנטה 1996 או שגריר רצון טוב מוסלמי של האו"ם באפגניסטן, אחרי שחרורה מדיקטטורה איסלאמית. 

זה קרה בגלל הכריזמה ומשום שהיה כוכב ספורט, אבל גם כי אנשים ראו אדם ישר שלא ביקש למשל להתחמק מגיוס באיזה סידור נוח מאחורי הקלעים, אלא ישב עם המגויסים וכששמו הוקרא הוא לא קם. הוא איבד את התואר העולמי ואת מה שאמורות היו להיות השנים הגדולות בקריירה שלו, וכמובן הקריב מיליונים בבנק בגלל האמת שלו. 

כשחזר לזירה כבר היו אלו שנות ה־70. זה היה מסע ניצחון ספורטיבי, עם הניצחונות האגדיים על ג'ורג' פורמן וג'ו פרייזר, אבל גם מסע שבו הגדיר מחדש גבולות תרבותיים. כשעלי נסע להילחם בפורמן בזאיר הוא לקח את אמריקה השחורה לשורשיה באפריקה; לנאומי הרהב הקצביים שלו לפני קרבות מייחסים מוסיקולוגים את התפתחות מוסיקת הראפ; ואומץ הלב שלו להמשיך בפעילותו הציבורית כשהוא חולה פרקינסון שבה את ליבם של מיליונים בשנותיו האחרונות. 

מעטים הסכימו עם עלי בדעותיו, ועדיין רבים העריצו אותו. כי דעות פוליטיות ואמונות דתיות הן לא כל מהותו של אדם - יושר, אומץ ואמת הם כנראה אפילו יותר מכך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר