בשבועות תש"א, 1 ביוני 1941, החל בעיראק הפַרְהוּד (ביזה, שוד) - פוגרום ביהודים בידי המון מוסלמי מוסת וזועם, תוצאת התעמולה הנאצית של הרייך השלישי. במהומות נרצחו מאות יהודים בבגדד ובמקומות נוספים, ואלפים נפצעו. רכושם של היהודים נשדד, ובתים רבים עלו באש. ועדת חקירה לבחינת המאורעות הוקמה מטעם ממשלת עיראק, ומהחקירות התברר שהמופתי של ירושלים, אמין אל־חוסייני, והתעמולה הנאצית ששידרה מרדיו ברלין, התחנה הנאצית בשפה הערבית, היו הסיבות העיקריות לטבח.
חסידיו של המופתי הם שביצעו את הפוגרום בעקבות כישלון ההפיכה בעיראק, שהמופתי היה מעורב בה אחרי שברח מפלשתינה. כך למעשה בחר המופתי של ירושלים ברוב תסכולו לסגור חשבון עם יהודי עיראק. בספר הזיכרונות שלו, בין השורות אף הצדיק את פוגרום הפרהוד, וכך כתב: "לגיס החמישי היה חלק גדול בכישלון שנחלה התנועה (תנועת המרד) בעיראק. הגיס הזה היה מורכב מגורמים שונים, שהעיקרי שבהם היה היהודים. מר ג'ורג' אנטוניוס (אחד ממכריו של המופתי) סיפר לי כי בזמן המלחמה היהודים, שהועסקו בשירות הטלפונים, הקליטו את השיחות החשובות והרשמיות על סלילים ומסרו אותן לשגרירות הבריטית בבגדד. כך גם עשו היהודים ברשות הדואר והטלגרף...".
המופתי, אם כן, החליט להענישם על שכביכול שיתפו פעולה עם הבריטים והכשילו את ההפיכה אשר הוביל.
לימים, כאשר הניצולים והנפגעים של הפרהוד עלו ארצה, ממשלת ישראל והרשויות המוסמכות סירבו בכל תוקף להכיר בהם כנפגעי נאציזם. עד עצם היום הזה כל מי שניסה לחשוף את העוול שנעשה ליהודי ארצות ערב הואשם כמי שמבקש לעורר את השד העדתי. וכך, במשך שנים רבות הצליחו להשתיק כל מי שביקש לחשוף את העוול הזה, משום שתרבותם, מנהגיהם, סופריהם, משורריהם ואנשי הרוח של יהודי ארצות ערב לא באו לידי ביטוי בתוכניות הלימודים ובחברה הישראלית (לעומת סיפורה של יהדות אירופה). בהקשר זה אפשר להזכיר את פרשת חטיפת ילדי תימן, שעד היום רב הנסתר בה על הגלוי.
הפרהוד הוא חלק בלתי נפרד מזוועות הנאצים. הוא בוצע בידי ערבים מוסתים כתולדה ישירה מהתעמולה הנאצית של גבלס, כך קבעו בחקירה העיראקים עצמם. למרות זאת, במשך שנים רבות מדינת ישראל "ניקתה" את הנאצים מהפשעים הללו. כספים רבים הושקעו ושולמו לאקדמאים בכירים כדי לקבוע שהפרהוד הוא למעשה אירוע "ערבי". במהלך ההיסטוריה לא מוכר אירוע דומה לפרהוד, אירוע שבוצע נגד יהודים במדינה ערבית. אין ספק שהתעמולה של הנאצים היא שהסיתה וגרמה לרצח היהודים.
כיום, 75 שנה אחרי, לשמחתנו, המצב מתחיל להשתנות - הצדק ניצח, אמנם באיחור, אך ניצח בסופו של דבר. שר האוצר משה כחלון, בהחלטה מנהלית, החליט לאחרונה לשים קץ לעוול הזה וקבע כי כל מי שנולד בעיראק עד אירועי הפרהוד יהיה זכאי למענק שנתי ולהטבות נוספות. נוסף על החלטה זו, זה כמה שנים מתנהלת בבית המשפט תביעה של אלפי יוצאי עיראק נגד משרד האוצר, באמצעות בא כוחם עו"ד דוד ידיד, ובקרוב תהיה הכרעה משפטית בנושא זה.
ההטבות והמאמצים לתיקון העוול שנעשה ליהודי ארצות ערב לא הסתכמו רק בהחלטה זו. שר החינוך נפתלי בנט הקים ועדה בראשותו של המשורר וזוכה פרס ישראל בספרות, ארז ביטון, שתבחן את העמקת שילובם של תכנים על חייהם של קהילות יהדות המזרח, מתוך רצון לחשוף את תלמידי ישראל בכל שכבות הגיל לעושר התרבותי, החברתי וההיסטורי של קהילות אלה.
אל לנו לשכוח שיהודי ארצות ערב וצאצאיהם אינם מיעוט, אלא מהווים כיום יותר מ־50 אחוזים מהאוכלוסייה היהודית של מדינת ישראל.
הכותב הוא מזרחן ועמית מחקר במרכז לתקשורת בינלאומית CIC, אוניברסיטת בר־אילן