בשבחי הסיבוב השלישי

1 שנים התלבטו קברניטי הליגה מה עושים איתה בין הסיבוב השני לפלייאוף. היו שנים שלא היה כלום, אחרי זה חצו אותה לשניים בטענה שזה יביא יותר משחקים בין הגדולות ולפני שנתיים חילקו את זה לשליש עליון עם ארבע קבוצות. עם המעבר לסיבוב שלישי נשמעו לא מעט טרוניות שהוא משעמם, ארוך ומיותר. השנה אף אחד כבר לא מצייץ. 

מתח אדיר בתחתית, שמביא בערב של משחק עונה בכדורגל 5,000 צופים בחולון; משחקים צמודים ומרתקים; ונכון לעכשיו, שני מחזורים לסיום, חוץ מהפועל ירושלים ומכבי ת"א אף אחת לא יודעת באיזה מקום תסיים. אם היה אפשר לדחוס קצת יותר את הסיבוב השלישי, בעיקר בעונה שבו אין לנו ייצוג באירופה, אזי גם כושר המשחק של לא מעט שחקנים היה עולה.

2 אחת המוסכמות בכדורסל של היום היא שמשחקים לא מוכרעים ברבע הראשון, אבל יש גם יוצא מהכלל. הפועל אילת הפסידה אתמול למכבי ת"א ברבע הראשון, בו הפער שלה היה צריך להגיע ל־20-18 הפרש. מכבי פתחה בהפצצה חסרת שחר מבחוץ ואילת כבר הוליכה 0:9 ו־0:17, אבל איבדה כדורים מיותרים בהתקפה המסודרת. כל עוד יש לעודד קטש ריווח עם קלעים מבחוץ, אז הפיק אנד רול הוא יעיל וטוב. אבל בערב בו אפיק ניסים מיובש יותר מדי ודיאנדרה קיין מפחד לזרוק, גם שש שלשות של קאליף וואייט לא הספיקו. 

3 אחרי המשחק בירושלים הועלו טענות מצד שחקנים במכבי שגל מקל מחזיק יותר מדי בכדור ולוקח את המשחק עליו. זה היה קצת חצוף, כי מכבי ת"א למעשה משחקת ללא זרים דומיננטיים (אתמול שלישיית הזרים ניפקה 15 נק'). אבל מאז שהוא משחק ביחד עם אוחיון, מכבי נראית יותר טוב. בארבעה מחמשת המשחקים האחרונים אוחיון מעל עשר נקודות ב־50 אחוז מהשלוש. הוא השומר הכי טוב של מכבי בקו האחורי ועושה את זה, למרות הנטטיה לשכוח, בלי קרסוליים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו