מה מחבר בין דוד בן־גוריון, הפלגת המייפלאוור והתאומים של ימי הפסח? • מה מיוחד בסוכריות שמחלקים הפלשתינים? • ואיך ידע הרבי למגן טנקים?
על פי הספירה המקובלת במסורת היהודית, הלילה לפני 3,328 שנים יצאו אבות אבותינו ממצרים למסע שהסתיים בארץ ישראל והפך אותם ממשפחה מורחבת ואוסף של שבטים לעם אחד. כך שפסח הוא למעשה חג העצמאות הראשון של העם היהודי, וזה לא הקשר היחיד בין פסח ליום העצמאות.
אבל אולי כדאי להתחיל עם ראש הממשלה הראשון, דוד בן־גוריון. בשנת 1947, כשהארץ היתה עדיין תחת השלטון הבריטי, שיגר לכאן האו״ם ועדת חקירה. בן־גוריון הופיע בפניה, ואמר: "לפני כ־300 שנה הפליגה לעולם החדש (לאמריקה) אונייה ושמה 'מייפלאוור'. היה זה מאורע גדול בתולדות אנגליה ואמריקה. אבל כמה אמריקנים יודעים מתי בדיוק הפליגה האונייה הזאת? האם הם יודעים כמה אנשים היו באותה אונייה ומה הם אכלו בצאתם?
"והנה, 3,300 שנה לפני הפלגת 'מייפלאוור', יצאו יהודים ממצרים, וכל יהודי בעולם יודע בדיוק מתי הם יצאו - ב־15 בניסן בלילה. וכל יהודי יודע מה בדיוק הם אכלו בצאתם. מצות. ועד היום הזה יהודים בכל העולם אוכלים מצה כזו ב־15 בניסן, באמריקה, ברוסיה ובארצות אחרות, והם מספרים ביציאת מצרים ובצרות שבאו על היהודים.
"והם מסיימים בשתי הכרזות: האחת, 'השנה אנחנו עדיין עבדים, בשנה הבאה נהיה חופשיים'. וההכרזה השנייה - 'השנה אנחנו בגלות, בשנה הבאה בירושלים'. כך, כל יהודי, בכל מקום בעולם, בכל שנה באותו תאריך, כבר 3,300 שנה".
אבל זה לא כל הסיפור על הקשר שבין פסח ליום העצמאות. עוד מעט נחזור לקשר הזה.
כשהפלשתינים חגגו
הפיגוע שהיה השבוע בירושלים, פיצוץ האוטובוס, היה מוזר: עד שהתרגלנו לכך שמפוצצים אותנו אחרי שאנחנו משלמים תמורת שלום, פתאום מפוצצים אותנו בלי שום הסכם.
בזמן שכל מהדורות החדשות התנדנדו בין ההערכות אם הפיצוץ נגרם בגלל תקלה טכנית או שהיה זה פיגוע, היה מעניין לראות את האתרים הפלשתיניים. הם חגגו. עוד לפני שידעו אם זו עבודה שלהם, כבר היתה שם שמחה.
אחרי שהתקבל האישור הרשמי שזה היה פיגוע, הם חילקו סוכריות ברחובות, כמנהג המסורת הפלשתינית. ומה שיפה זה שהם גאים בתרבותם ומתעדים אותה: הם לא רק חילקו ממתקים ברחובות, אלא גם צילמו זאת והעלו לרשת שירי שמחה - להראות ששריפת יהודים היא אירוע משמח. כך שיש להעיר שבניגוד לצורה שבה אנשים גזענים מנסים לתאר את הפלשתינים, בהחלט יש להם מסורת עשירה, לפחות בכל מה שנוגע לחלוקת ממתקים.
כל זה מוביל אותנו לאגדת עם רומנית ישנה על השליט הנאור ניקולא צ'אושסקו, שיום אחד החליט ללכת לטייל בבוקרשט ולראות אם מישהו מבני עמו זקוק לעזרתו. פסע לו בטיילת על שפת נהר דמבוביצה, ולפתע ראה ילד יושב על ספסל מול המים עם שקית סוכריות.
שאל אותו צ'אושסקו: "טוב לך לשבת ככה על שפת הנהר ולזלול סוכריות?"
ענה הילד: "זה מה שאני הכי אוהב בעולם. אני בא לפה בכל יום עם שקית סוכריות ומחסל לבדי את כולן".
אמר צ'אושסקו: "זה מאוד לא בריא".
אמר הילד: "סבא שלי חי עד גיל 99".
שאל צ'אושסקו: "והוא אכל שקית סוכריות בכל יום?"
ענה הילד: ״לא, אבל הוא לא דחף את האף שלו לעסקים של אחרים".
מתחת לאדמה
החשיפה של פיתוח טכנולוגיה לגילוי מנהרות חמאס מחזירה אותנו לפרשה של פיתוח ישראלי מלפני 30-20 שנה - שכפ״ץ לטנקים. בתחילה, בכל פעם שניסו את המערכת, הפגזים חדרו אותה, בדרך כלל באותם מקומות.
מה שמוביל לסיפור הישיבה של צוות הפיתוח שניסה להתגבר על התקלה. אמר אחד המהנדסים: "חכו רגע, אני רוצה להתייעץ עם מישהו". כולם שתקו, המהנדס התקשר למישהו, שוחח ביידיש ואחר כך אמר: "תעשו שורה של חורים במקומות שבהם הפגזים חודרים והכל יסתדר". זה נשמע משונה, אבל לא היה מה להפסיד - ובניסויים שעשו אחר כך, הפגזים לא חדרו את המערכת. בישיבה הבאה נשאל המהנדס עם מי דיבר ומה ההיגיון בהצעה שלו. ענה המהנדס: "דיברתי עם הרב שלי, בן ה־90, והוא אמר לי לעשות את החורים. כששאלתי למה הוא ענה: 'אני כבר בן 90 ומעולם לא הצלחתי לשבור מצה לאורך החורים'".
ועוד על פסח וחג העצמאות
ובכן, יש עוד תופעה שמחברת בין שני המועדים. חישוב הלוח העברי נקבע לפני כ־1,700 שנה. אבות אבותינו גילו אז את התופעה הבאה: כדי לדעת באיזה יום בשבוע ייפול כל חג או מועד חשוב אחר, מספיק לדעת מתי יוצא היום הראשון של פסח. הסיבה: לכל יום בפסח, יש "תאום", מועד יהודי אחר, שיוצא באותו יום בשבוע - לכולם, חוץ מהיום האחרון של פסח. יום זה נאלץ להמתין בסבלנות עד שייוולד ה"תאום" שלו.
ואז, אחרי 1,700 שנה, קמה מדינת ישראל. ביום ה׳ באייר תש״ח הכריזה מועצת העם הזמנית, שממנה צמחה הכנסת, על הקמת המדינה. בהמשך נקבע כי תאריך זה יהיה חג העצמאות. ואז גם התברר כי באותו היום בשבוע שבו יוצא היום השביעי של פסח, יוצא גם ה׳ באייר. תמיד, ללא יוצא מן הכלל. נולד ה"תאום".
כך שלפחות על פי הלוח העברי, ה' באייר הוא חג לכל דבר ועניין. ובמילים אחרות, כדי להכחיש את המשמעות הדתית של עצמאות ישראל, צריך לכפור בעקרונות היסוד של היהדות. חג שמח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו