לאחר ניו יורק: התבהרות חלקית

לאחר תקופת שפל שהיתה רצופה בכישלונות עבור הילארי קלינטון הדמוקרטית ועבור דונלד טראמפ הרפובליקני, האירה שלשום מדינת ניו יורק את פניה לשניים והעניקה להם תנופה מחודשת ורוח גבית לקראת הישורת האחרונה בעונת הפריימריז.

העובדה שניו יורק היא "מדינת הבית" של קלינטון וטראמפ גם יחד סייעה להם לעצור את המומנטום השלילי, וכך לבסס את מעמדם בפיסגה. ואולם, הגם שמדובר בערב מוצלח ביותר עבור הטוענת והטוען לכתר המינוי גם יחד, משמעותן של התוצאות שונה עבור המחנות הדמוקרטי והרפובליקני.

מבחינת קלינטון, אפשר למעשה כבר עתה לברך על המוגמר. ניצחונה על יריבה העיקש ברני סנדרס בהפרש של כ־15 אחוזים, והעובדה שכמו בעבר גם הפעם גרפה לקופתה את חלק הארי של "צירי העל" ונציגי המנגנון והממסד המפלגתי במדינה, הבטיחו לה בפועל שתשיג ללא קושי את ה"מספר הזוכה" של 2,383 צירים הנדרשים לבחירתה כמועמדת המפלגה. זאת עוד לפני סיומה של תקופת הפריימריז בראשית יוני. על רקע הקואליציה הרחבה והיציבה שגיבשה קלינטון, הכוללת במסגרתה את המיעוטים האתניים, הקשישים, הנשים והשכבות המבוססות מבחינה כלכלית, המשימה הניצבת היום בפניו של סנדרס, הסנאטור הוותיק מוורמונט, היא בלתי אפשרית.

בניו יורק התברר סופית שההתלהבות הסוחפת ממסריו הלוחמניים, המהפכניים והאנטי־ממסדיים של סנדרס, שהביאו רבבות לעצרות עם המוניות, לא היתה יותר מאשר רעש רקע. סנדרס נותר כלוא ללא מוצא בתוך מתחם חברתי מצומצם, הכולל את הדור הצעיר וחלק ממעמד הצווארון הכחול. העובדה שלא הצליח לפרוץ מעבר למרחב זה ולהרחיב את מוטת השפעתו חרצה את גורלו, ועתידה להותירו בעמדת מיעוט מובהקת בוויכוח הנוקב שעורר על אודות צביונה החברתי הרצוי של אמריקה. כל הסימנים מצביעים על כך שחרף כיסי המצוקה, התסכול והכעס הרבים המצויים בה, אמריקה של 2016 אינה בשלה למהפך ברוח עקרונותיו הסוציאליסטיים של סנדרס.

אם נפנה את מבטנו אל עבר המחנה הרפובליקני, אפשר לקבוע שהיקף ניצחונו של טראמפ מרשים בהרבה מזה של קלינטון, שכן הוא הצליח להביס את יריבו המסוכן ביותר, הסנאטור טד קרוז (שנדחק למקום השלישי, אחרי מושל אוהיו ג'ון קייסיק), בפער של לא פחות מ־45 אחוזים (שהתבטא בתוספת של כ־90 צירים למאגר תומכיו). ההפרש הכולל בינו לבין קרוז עומד כעת על כ־300 צירים, ואם יצליח גם בסיבובי הפריימריז הקרובים לשמר תנופה זו, טובים סיכוייו להגיע לארץ המובטחת בדמותם של 1,237 הצירים הדרושים לבחירתו עוד לפני התכנסותה של "ועידת קליבלנד" בקיץ.

עם זאת, ובניגוד להכרעה הברורה שכבר נפלה בפועל במחנה הדמוקרטי, אין לשלול את האפשרות - למרות החיבוק הלבבי שהעניקה ניו יורק לבנה יקירה - שהממסד הרפובליקני ימשיך בקרב מאסף כדי לבלום את נסיקתו של טראמפ אל הפיסגה ואל המינוי. נכון הוא הדבר שניצחונו המרשים שלשום העניק לו חלון הזדמנויות רחב כדי לבסס את מעמדו כמועמד הנהנה מתמיכה ציבורית רחבה במפלגתו, ועם זאת יש לזכור שלפחות כמה מן המאבקים המצפים לו (למשל, במדינת אינדיאנה) אינם עתידים להיערך בטריטוריה אוהדת כמו ניו יורק.

 בשלב זה, לפחות, נראה שממסד המפלגה טרם אמר נואש, והוא נחוש להמשיך במאמציו - בסיועם של פעילים ועסקנים מקומיים ממדינות העימות - לסכל את מאמציו של טראמפ לזכות ברוב הנדרש במהלך תקופת הבחירות המוקדמות. תסריט האימים של "ועידת המיקוח", שבה יתחולל קרב חסר פשרות ורווי מתח על המינוי, טרם שקע כליל אל תהום הנשייה, אף על פי שסבירותו פחתה במידת מה בעקבות הכרעתם של מצביעי ניו יורק.

וכך, בה בשעה שבמרחב הדמוקרטי פג המתח ואפילו סנדרס עצמו ייאלץ בקרוב להשלים עם הבלתי נמנע, צפוי במפלגה הרפובליקנית אביב לוהט, העלול להביא גם, בנסיבות מסוימות, לפיצול השורות ולקרע מוחלט. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו