לפגוע בחמאס, גם בלי להיגרר למלחמה | ישראל היום

לפגוע בחמאס, גם בלי להיגרר למלחמה

חמאס מיהר לברך על הפיגוע באוטובוס שלשום בירושלים. וגם אם יתברר שאין הארגון אחראי לו, האירוע מתאים לקו המרכזי שלו, שאליו התוודענו שוב עם גילוי מנהרת התקיפה החודרת לתוך שטח ישראל.

חמאס הציב לעצמו כמטרת על את חיסול מדינת ישראל, והדרך להשגת המטרה מפורשת באמנתו: "הג'יהאד נגד העריצים כדי לשחרר את הארץ מטומאתם". הארגון, השולט כבר קרוב לעשור ברצועת עזה, קיבל מכה קשה במבצע צוק איתן, ומאז נמנע מפעולות התקפיות משמעותיות. בינתיים הוא פועל על פי שיטת מייסד האיסלאם, מוחמד, כפי שהיתווה אותה בהסכם חודייבייה. בהסכם זה, שנחתם לאחר תבוסה כואבת, ויתר לכאורה מוחמד על רצונו לתקוף את העיר מכה, אך ניצל את ההפוגה כדי לצבור כוח. שנתיים מאוחר יותר הוא כבש את מכה, תוך הפרה חד־צדדית של ההסכם. אין פלא אפוא שחמאס ניצל את השקט היחסי כדי לבנות תשתיות תקיפה שישמשו אותו כשישער שהוא עשוי להרוויח מעימות עם ישראל.

במהלך מבצע צוק איתן נמנעה ישראל מלמוטט את שלטון חמאס. אחת הסיבות המרכזיות למדיניות זו היתה החשש שיקום שלטון איסלאמי קיצוני יותר, כגון נציגות של המדינה האיסלאמית (דאעש). כדאי לבחון את התועלת שבמדיניות זו: לכאורה שקט זמני, בצמוד לערנות מירבית ולתגובה קשה לכל ניסיון חידוש מלחמה או אפילו התשה, מאפשר חיים סבירים בארץ וחוסך קורבנות במבצע צבאי. אך יש לזכור שחמאס אינו קופא על שמריו, ולא רק בתחום חפירת המנהרות. הוא מחנך דורות של ילדים לשנאה לישראל וליהודים, וזו תישאר טבועה בתודעתם, ובוודאי לא תשתנה כשיגיעו לגיל שאהידים. אסור לאפשר חינוך דורות של שונאי יהודים שיהיו מוכנים להקריב את חייהם כדי לחסל אותם.

כמו כן, החשש מעליית גורם קיצוני יותר מטעה: אם, לדוגמה, היתה נציגות המדינה האיסלאמית עולה לשלטון, מדיניותה לא היתה שונה בהרבה מזו של חמאס, והסכנה ממנה לא היתה חמורה משמעותית. מצד שני, היה מתברר לעולם שהמאבק הפלשתיני יסודו במאבק דתי קיצוני, זהה לזה שדאעש מנהל נגד המערב, ולא מדובר ב"לוחמי חופש" "הכלואים" בתוך רצועה צרה. היו נוצרות לגיטימיות ותשתית לתמיכה בפתרונות יצירתיים, כגון מהלך דיפלומטי מתואם עם המערב ועם מדינות מוסלמיות, כמו מצרים וירדן, להפלת השלטון האיסלאמי ברצועה, ומציאת פתרון עומק ל"בעיה הפלשתינית": למשל, כבר בשנת 2014 הציעה מצרים להקים מדינה פלשתינית בסיני. 

מעבר לפעולות הברוכות של מערכת הביטחון, כדאי ליזום סידרה של פעולות דיפלומטיות וחשאיות, שיחייבו את חמאס לנטוש את הכנותיו המלחמתיות ואת תוכניות הלימודים האנטישמיות וההרסניות שלו, וזאת מבלי להיכנס למלחמה כוללת שלא תובן בעולם ושתגבה קורבנות רבים. יש מספיק אנשים מוכשרים ויצירתיים בממשלה ובמערכת הביטחון כדי לעצב פעולות כאלה.

דבר אחד ברור, והתברר עוד יותר לאחר חשיפת מנהרת התקיפה והפיגוע בירושלים: יש להמשיך בפעולות סיכול בהיבטים השונים של מערכת הביטחון ולא להתפתות לישיבה הגנתית בלבד על הגדר, בפרט כשמגלים תחתיה מנהרות. 

הכותב הוא חוקר איסלאםטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר