לאחר שבוע סוער ועשיר באירועים, שהתאפיין ברצף של טעויות ומחדלים מצידו של המועמד הרפובליקני המוביל, דונלד טראמפ, קשה לומר שתבוסתו בפריימריז של מדינת ויסקונסין שלשום גרמה להפתעה רבתי בקרב המשקיפים והפרשנים מכל קצוות הקשת הפוליטית (אם כי היקף מפלתו, בפער של 13 אחוזים מקרוז, היה גבוה מהמצופה).
אף על פי שבסיבובי פריימריז קודמים לא נפגע כהוא זה (ואפילו התחזק) מעמדו של איל הנדל"ן מניו יורק בעקבות אמירות פרובוקטיביות, פוגעניות ובוטות שהשמיע כלפי נשים ומיעוטים אתניים, הפעם שונים היו פני הדברים. זאת משום שבניגוד לעבר, המדובר במקבץ שלם ומרוכז של אמירות ופעולות שקשה היה לשווקן כביטויים של מרדנותו בממסד ובמוסכמות, או של מלחמתו חסרת העכבות בעיקרון התקינות הפוליטית ותו לא. במיוחד אמורים הדברים לגבי קריאתו להטיל עונש על נשים שעברו הפלה, שחשפה את חוסר היכרותו המספקת עם המסד המשפטי והתקדימי הבסיסי שעליו נבנתה מסכת הנורמות וההסדרים הנהוגים היום ברחבי ארה"ב במרחב זה.
מחדל זה אילץ את טראמפ לחרוג ממנהגו ולפרסם "הבהרה", שבה חזר בו למעשה מדבריו (מאוחר יותר אף טרח להתנצל על כך שבחר לפרסם צילום לא מוצלח בעליל של היידי קרוז, רעייתו של יריבו העיקרי למירוץ). אילו מדובר היה במעידה חד־פעמית או אפילו בצמד של מהלכים אומללים ומוטעים מעיקרם, יכול היה הטוען לכתר המינוי הרפובליקני - כמו במקרים דומים במהלך הפריימריז - להפנות באופן מיידי ואפקטיבי את חיציו ואת זרקורי התקשורת לעבר מטרות אחרות, וכך למנוע מעצמו נזק אלקטורלי כלשהו. אולם ערב ההכרעה במדינת המפתח ויסקונסין התברר שסוגיית ההפלות היתה נדבך אחד בלבד בתוך מארג שלם וצפוף של כשלים אסטרטגיים ושל הצהרות ופעולות בלתי שקולות, שהצמיחו ספקות גם בקרב הגרעין הקשה של תומכיו במדינה זו באשר למידת התאמתו להוביל את מפלגתו לקרב הגדול על הבית הלבן.
התולדה המצטברת ממכלול הטעויות והליקויים, שהתרחשו ברצף תוך שבוע ימים בלבד, היתה אפוא בלתי נמנעת והביאה לניצחונו המשכנע של טד קרוז במערכה על הקולות הרפובליקניים במדינת ויסקונסין. דווקא בזירה שאמורה היתה להיות עבורו בגדר מגרש ביתי, על רקע המובלעות הנרחבות הקיימות בה של נציגי מעמד הצווארון הכחול המאוים, המרושש והזועם, לא עלה בידי טראמפ להמשיך בתנופתו ולהפוך את ויסקונסין לתחנה מרכזית נוספת במסלול המוביל בבטחה היישר אל היעד הנכסף של השגת 1,237 נציגים (התנאי להבטחת בחירתו בוועידת המפלגה הרפובליקנית בקליבלנד כמועמדה לקרב על המשרה הנחשקת מכל).
אף שהוא מוביל עדיין בפער של יותר מ־200 נציגים על פני קרוז, מתרבים כעת סימני השאלה באשר למידת יכולתו של טראמפ להשיג את ה"מינימום האולימפי" במהלך עונת הפריימריז, ובכך למנוע מלחמת אזרחים עקובה מדם בקרב המחנה הרפובליקני. ואכן, מה שברור הוא שתנופתו של טראמפ נבלמה ושהמאבק על המינוי הרפובליקני הנכסף רחוק עדיין מהכרעה. ברור גם שצמרת המפלגה במישור הארצי, הפועלת לאחרונה בגלוי וללא לאות לסיכול מועמדותו של טראמפ (בין היתר על פי סקרי דעת הקהל האחרונים, המצביעים על התנגדות רחבה למועמדותו בקרב נשים, צעירים ומיעוטים אתניים), זכתה שלשום בוויסקונסין למשב של רוח גבית בדמות מפלתו של יריבה המובהק. היא תשאף, אפוא, לנצל הפסד זה כדי להוכיח לקהלי יעד רפובליקניים שלא לעולם חוסן, ושקיימות בנמצא אופציות אטרקטיביות יותר מאשר טראמפ לכרטיס המינוי המפלגתי (כולל קרוז, שמלכתחילה לא נמנה עם יקירי הממסד, אך בהדרגה הפך לברירת המחדל עבורה).
האפשרות שאסטרטגיה זו, של "רק לא טראמפ", עלולה לגרום לפיצול בשורותיה של התנועה הרפובליקנית וכך להעניק למפלגה הדמוקרטית את הניצחון ב־8 בנובמבר על מגש של כסף היא, כמובן, שאלה אחרת, הראויה לדיון נפרד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו