ארה"ב: למי יש אינטרס להכתים את ישראל? | ישראל היום

ארה"ב: למי יש אינטרס להכתים את ישראל?

בשבוע שעבר שיגר הסנאטור הדמוקרטי פטריק לייהי מכתב אל מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי, ובו דרישה שהממשל יחקור טענות שכוחות הביטחון של ישראל אשמים בהפרות חמורות של זכויות אדם בשטחים. לייהי אינו אנטישמי ואף לא אנטי־ישראלי, אך הוא תאום אידיאולוגי ופוליטי אמריקני לארגוני שמאל ישראליים, והוא נציגה של מדינת וורמונט שלרוב תושביה נטייה "ליברלית", כלומר שמאלית במובן האמריקני, מובהקת (נציגה השני בסנאט הוא ברני סנדרס ה"סוציאליסט", המתמודד על המועמדות הדמוקרטית לנשיאות).

לייהי יזם בזמנו חוק, שנקרא על שמו, שמטרתו למנוע סיוע צבאי אמריקני ממדינות שתימצאנה אשמות בעבירות בתחום הפרת זכויות אדם, והוא רואה בכך את פיסגת פעילותו החקיקתית בסנאט. החוק אמנם אינו דורש הפסקה גורפת של הסיוע, אלא "רק" "סימונן" של היחידות האשמות, כביכול, במעשים אסורים, אך ברור שאין בסייג זה להמעיט מהרמיזות השליליות של המכתב, ובפרט בשעה שישראל נאבקת בגל טרור רצחני, וכפי שרה"מ השיב לסנאטור לייהי: "חיילי צה"ל ושוטרי ישראל מגינים בגופם באופן מוסרי על עצמם ועל אזרחים חפים מפשע ממחבלים צמאי דם, שבאים להורגם".

מהמכתב ומהחוק שעליו הוא מסתמך גם משתקפת כוונה לא כל כך סמויה להתערב בשיקוליה הביטחוניים של ישראל. גם עצם העובדה שהפנייה של לייהי נשענת על דיווחם של גורמים דוגמת אמנסטי אומרת דרשני, והיא מעידה על איפול החושים שעודנו קיים בחלקים של המערב, כולל בשמאל האמריקני, לגבי הבנת האיום הטרוריסטי הגלובלי והצורך להיאבק בו, קל וחומר כשמדובר במדינה כמו ישראל שתוקפיה אינם מסתירים את כוונתם לחסלה.

אמנם פרסום המכתב קדם לאירוע בחברון שבו נורה מחבל פלשתיני בידי חייל ישראלי, אך אירוע זה מדגיש ביתר שאת את חשיבות הטיפול השקול בפרשה בידי מערכת הביטחון, לא רק מבחינת ערכי המשפט והמוסר שמאפיינים את ישראל ואת צה"ל, אלא גם בהקשר של יחסינו החשובים עם אמריקה. הסנאטור לייהי, כאיש בכיר במערכת הפוליטית האמריקנית, מודע היטב לסכנות שמולן עומדת ישראל ולתפקיד החשוב שהסיוע הצבאי האמריקני ממלא ביכולתה להתגונן בפניהן, והעלאת האפשרות לעצירת הסיוע בעיתוי הנוכחי היא או תמימה או צינית בצורה קיצונית.

באופן קונקרטי אין אמנם כרגע חשש שיבולע לסיוע הביטחוני לישראל, אך גם מבלי להיתפס לתיאוריות מזימתיות, אין להוציא מכלל אפשרות שעיתוי המכתב של מי שמכהן כיו"ר תת ועדת ההקצבות וסיוע החוץ של הסנאט אינו מנותק לחלוטין מהוויכוח המתנהל בין וושינגטון לירושלים לגבי סעיפים כאלה ואחרים בהסכם. גם אם חשד זה מופרך, הוא מדגיש את החשיבות שבסיום המו"מ בהקדם.

ועוד לקח: כרגע מדובר אמנם ביוזמה בודדת, אך אין להתעלם מכך שעל המפלגה הדמוקרטית בארה"ב, שכל חותמי המכתב נמנים עימה, עוברות תמורות דמוגרפיות ואידיאולוגיות העלולות לשנות את אופייה הפוליטי בעתיד, כולל בנושא הקשר עם ישראל. דבר זה מחייב את ישראל להשקיע מאמצים רבים בבדק בית יסודי דווקא עם מפלגה זו, כל שכן אם בשנים הבאות הבית הלבן שוב יימצא בידיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר