בשבועות האחרונים עבר דאעש למגננה במרחבי סוריה ועיראק. מאמצי הקואליציה הבינלאומית שאותה מובילה ארה"ב, בסיוע רוסיה ואיראן, עולים יפה והארגון ספג מכות קשות ונאלץ לסגת מכמה ממאחזיו. כך למשל עלה בידי המיליציות של בשאר אסד, בסיוע רוסי ואיראני, לכבוש את העיר תדמור, שהיא שער כניסה מן המדבר אל מרכז סוריה. ואילו מיליציות שיעיות, בסיוע אמריקני וכנראה גם איראני, החלו נערכות לתקוף את העיר מוסול, המרכז החשוב של דאעש בצפון עיראק.
אבל דווקא בשעה שהארגון נתון במצוקה, וכביכול בלא קשר ישיר לתבוסות שהוא נוחל בצפונה של סוריה ובמזרחה, מתגברים אנשיו את פעילותם בחזית הגולן ובחצי האי סיני, שתי חזיתות שוליות למלחמה שמנהל הארגון בעולם כולו, אבל בעלות חשיבות עצומה בעבור ישראל.
בשבועות האחרונים מרבים כלי תקשורת המזוהים עם דאעש לדווח על פעילות ישראלית-מצרית משותפת, במאמץ לדחוק את רגליו של הארגון בחצי האי סיני. לארגון אינטרס ברור לגרור את ישראל למאבק שהוא מנהל בממשלה המצרית ולייחס לישראל חלק גדול מהפעילות המצרית נגדו. במיוחד מדובר בפעילות של חיל האוויר המצרי, הפועל לראשונה מאז מלחמת ששת הימים בשמי סיני, ככל הנראה באישור ישראל. אבל בשורה התחתונה, למרות מלחמת החורמה שמנהלת מצרים נגדו, דאעש עודנו שולט ביד רמה בחלקים של סיני ומוסיף להוציא פיגועי טרור קשים נגד הצבא וכוחות המשטרה המצריים. אלו לא מצליחים בינתיים להכריעו.
גם ברמת הגולן, ובמיוחד בחלקה הדרומי, מגביר דאעש כוח. המשטר הסורי זנח זה מכבר את מרחבי רמת הגולן מצידו הסורי של הגבול, וזאת מכיוון שלאסד יש סדר עדיפויות אחר ואזורים חשובים ומשמעותיים בהרבה לשרידות המשטר בדמשק מרמת הגולן. גם המעורבות הרוסית-איראנית בחודשים האחרונים בסוריה ממוקדת בצפונה של המדינה ובמרכזה, ולכל היותר באזור דמשק, ומותירה אולי במכוון את הגולן לידי קבוצות המורדים, ובהן גם נציגי דאעש.
התוצאה היא, כפי שמלמדים הדיווחים מסוריה, ששלוחותיו של דאעש בגולן, דוגמת ארגון שוהדאא' אל־ירמוק, מגבירות בשבועות האחרונים כוח ומחזקות את אחיזתן באזור על חשבון ארגוני מורדים אחרים, מתונים בהרבה, חלקם כאלו הנהנים מסיוע רפואי ואחר של ישראל. אפשר מאוד שמצב זה נוח לאסד, שאינו נוקף אצבע ללחום בקיצונים, בתקווה שהקהילה הבינלאומית, ואולי גם ישראל, תגיע למסקנה שבבחירה בין הקיצוניות האיסלאמית לבין הרצחנות של אסד, הצבועה בגוון חילוני ופרגמטי, בשאר עדיף.
המשמעות היא אפוא שבאזורי הגבול של ישראל, בגולן ובסיני, מגביר דאעש נוכחות וכוח, דווקא כשהוא מצוי במצוקה ואף בנסיגה ממרכזיו החשובים בלב סוריה ועיראק.
פרשנים לא מעטים הסבירו את פיגועי הטרור של דאעש באיסטנבול ובבריסל כניסיון של הארגון לנקום על תבוסותיו או להוכיח כי כוחו עדיין במותניו. ספק אם זה מה שעמד מאחורי מעשי הרצח של אנשיו בטורקיה ובאירופה, אבל מכאן עולה כמובן החשש כי גם תורה של ישראל יגיע - בין שמכיוון סיני ובין שמכיוון הגולן.
דאעש אינו איום אסטרטגי על ישראל, בוודאי לא במצבו הנוכחי. אבל ביכולתו להוציא אל הפועל מעשי טרור, כפי שכבר עשה בעבר בגבול ישראל עם סיני. בטענה כי הוא יעדיף להתמקד בלחימה באויביו מקרב קבוצות המורדים בסוריה ובמשטר הסורי והמצרי אין הרבה ממש. עובדה היא כי בניגוד לכל היגיון הוא פתח במלחמה גלויה נגד טורקיה, שהעדיפה דווקא עד לפיגועים האחרונים שהיכו בה להימנע מלפעול נגדו, וגם הפיגועים באירופה הגבירו את המוטיבציה הבינלאומית לפגוע בו, שעה שהארגון נזקק לפסק זמן בסוריה ובעיראק. ניסיונות פיגוע של דאעש נגד ישראל הם אפוא בעיקרו של דבר שאלה של זמן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו