איך יכלו הרמטכ"ל ושר הביטחון למנוע את הסערה סביב החייל היורה? • מה עומד להפוך את בריטניה לאנטי־דמוקרטית? • מה הכי מלחיץ לקראת פסח? • ומי משחק בנדמה לי?
אם אני מצליח להבין נכון את הזעם ברשת, בעקבות פרשת החייל שירה במחבל בחברון, הסיבה העיקרית להתפרצות הציבורית לא היתה הפרטים אלא התחושה. הרמטכ"ל ושר הביטחון צדקו בקביעה שאין זה מעשה גבורה לירות בראשו של מי ששוכב על הקרקע פצוע קשה, אבל הם נתפסו בעיני רבים כמי שמנסים לקחת מהציבור את התחושה המוצדקת שבמלחמה הנוכחית עם הפלשתינים, הישראלים הם הצד הצודק.
לכך יש להוסיף את ההחלטה הלא חכמה, להחשיד את החייל ברצח. היה אפשר לטעון שהוא פעל בניגוד לפקודות. אבל רצח? בעיצומה של מלחמה? מישהו איבד פרופורציות. כדי להימנע מכל הסערה, כל שהיו צריכים לעשות איזנקוט ויעלון זה להוסיף להודעותיהם בגנות החייל הבהרה:
"למרות שירי בראשו של מחבל השוכב על הקרקע ואינו מסוכן, מנוגד לפקודות ולערכי צה"ל, ראוי שיידע כל מי שמנסה לדקור חייל או כל ישראלי, כי בלהט העימות לא תמיד מצליחים אנשי כוחות הביטחון שלנו להקפיד על הפקודות והם עלולים להכניס קליע בראשו של הסכינאי רודף השלום. ראו הוזהרתם".
לכך יש להוסיף כי מאז אותו ירי בראשו של המחבל ועד לרגע כתיבת הדברים, במשך כמעט שבוע, לא אירע שום פיגוע דקירה, מה שיכול להעיד על כך שהמסר הזה נקלט בהחלט בצד השני. ואילו היה נאמר הדבר על ידי הרמטכ"ל ושר הביטחון, כל הסערה המיותרת של השבוע האחרון לא היתה.
אירועים אלה מזכירים פרשה מהעבר הקצת רחוק, שהתרחשה בפאריס. אנגלי, צרפתי ובלגי שדדו בנק ועמדו בפני הוצאה להורג. שלושתם הובאו אל הגיליוטינה, שהוצבה בכיכר מלאה צופים. ראשון הושכב הבריטי מול הגיליוטינה, ראשו הוכנס לסד, החבל שוחרר והסכין החלה לצנוח. אבל, פחות מסנטימטר לפני שהסכין פגעה בצווארו, היא נבלמה והוא ניצל. מכל עבר נשמעה אנחת רווחה.
כעת הביאו את הצרפתי אל הגיליוטינה. גם ראשו הוכנס לסד, החבל הקושר את הסכין ניתק והלהב החל ליפול. ושוב, כמה מילימטרים לפני שהלהב חתך את צווארו, הוא נבלם - והצרפתי נשאר בחיים. שוב נשמעה אנחת רווחה מכל עבר. עכשיו הביאו את הבלגי, ראשו הוכנס לסד, האחראי לעריפה החזיק בחבל, ואז רגע לפני שהסכין נפלה על צווארו, הבלגי צעק: "חכו רגע, הבנתי מה הבעיה!"
להציל את הדמוקרטיה
בכל פעם שמעלים אצלנו את ההצעה להכריע בסוגיות מהותיות במשאל עם (למשל, בנושא החזרת שטחים), מייד קופצים חסידי "המכון לדמוקרטיה" ודומיהם ומסבירים שמשאל עם הוא עניין אנטי־דמוקרטי. ככה זה כשהתוצאות הצפויות הולכות, כרגיל, ימינה.
עכשיו נערכים בבריטניה למשאל עם בשאלת עתיד השותפות בשוק האירופי - מוזר איך אף אחד לא שם לב לכך שבריטניה מפסיקה להיות דמוקרטיה.
לרגל החג המתקרב
רגע לפני פסח, מגיע הזמן להיזכר בסיפור יהודי ישן, על אבריימל'ה.
אבריימל'ה היה יהודי טוב מברוקלין, שניהל מחלקה בבנק שכונתי קטן. יום אחד קיבל הצעה מפתה, לנהל בנק גדול בטקסס, במשכורת של מיליונים. הוא הודיע למשפחה שעליהם לעזוב את הקהילה היהודית החמה והמחבקת בברוקלין, ולנסוע לטקסס - המשכורת הענקית תפצה על הכל.
ביום המיועד אבריימל'ה התייצב בבנק בטקסס, עם כיפה שחורה על הראש וציציות משתלשלות לצד מכנסיו. מייד החלו הלקוחות הגדולים של הבנק להתלונן בפני היו"ר: "לא ייתכן שיהודי ינהל לנו את הבנק! אנחנו נוצרים ורוצים מנהל נוצרי!" יו"ר החברה הבהיר לאבריימל'ה את המצב, וזה הישיר מבט אל היו"ר: "אין בעיה, אתנצר".
הוא חזר הביתה ואמר למשפחתו: "אין ברירה, חייבים להפוך לנוצרים. בכל יום ראשון נבקר בכנסייה". וכך היה כמה שנים טובות. עד שערב אחד, לפני השינה, אמרה אשתו של אבריימל'ה: "טוב לי, אבל קשה לי. אני מתגעגעת כל כך לשבתות, לבית הכנסת, לברך על הנרות, לראות אותך מקדש על היין. בכל ערב שבת מתנגנות לי בראש הזמירות. אני לא יודעת כמה עוד אוכל להחזיק מעמד".
דומע, הבטיח לה אבריימל'ה לנסות לטפל בעניין. בבוקר הוא הלך ליו"ר הבנק וסיפר לו על השיחה עם אשתו. "אני כבר לא יכול להמשיך לחיות בשקר. אתפטר, בלי פיצויים, רק כדי שאוכל לחזור לחיות כיהודי".
היו"ר הרגיע ואמר: "שמע, אנחנו כבר מכירים כמה שנים ולמדנו לאהוב אותך. אתה יכול לחזור לחיות כיהודי. אני אטפל בכל ההתנגדויות".
אבריימל'ה חזר הביתה שמח וסיפר לאשתו: "קרה לנו נס, אנחנו יכולים לחזור להיות יהודים ואני נשאר בג'וב שלי בבנק".
האישה הביטה בו וצרחה: "השתגעת?"
אבריימל'ה ענה המום: "אבל אמרת לי שאת רוצה שנחזור לחיות כיהודים".
האישה הביטה בו והשיבה: "נכון שאמרתי, אבל עכשיו? שבועיים לפני פסח?"
ואם לסבתא היו גלגלים
עיתון "הארץ" הציג סקר, שלפיו מפלגה שיהיה בה צירוף של כחלון, לפיד וגדעון סער תכבוש את השלטון מידי נתניהו, אילו הבחירות היו מתקיימות היום. זה מעניין, רק שלפי הסקרים ראש הממשלה עכשיו הוא בכלל הרצוג.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו