התבלבלנו והגזמנו. עוד בטרם הספקנו למצמץ ולהבין את שעינינו רואות בצילומי הירי במחבל השוכב בשערי חברון, הלבשנו את החייל היורה מחטיבת כפיר במדי אסיר והאשמנו אותו ברצח ובפגיעה בערכי צה"ל. אחרי כל מה שקרה בימים האחרונים - האם יש עדיין מי מאיתנו החושבים כי יזכה למשפט הוגן? פתאום הדמות השוכבת על הרצפה, זו שבאה מתוך תאוות רצח לפגע בנו - באזרחים, בילדים, בחיילים - היא דמות הגיבור הטרגי.
הזיכרון שלנו קצר. בחצי השנה שחלפה ראינו לא פעם מחבל שלכאורה נוטרל, מתרומם ומנסה להמשיך לפגע בנו. אם זה היה המקרה, החייל האלמוני מחטיבת כפיר היה היום גיבור לאומי.
אני לא הסניגור של הלוחם, אך יש בי אותה מידת יושר הנדרשת מכל אחד מאיתנו, אשר מחייבת לנסות לעמוד במקומו של אותו חייל ולשאול את עצמנו מה היינו עושים במקומו, שש דקות אחרי שאותו מחבל דקר חייל בסמוך אליו.
מי מאיתנו יודע מה עבר במוחו של אותו חייל, אשר ראה לפתע את המחבל המנוטרל זז? מי מאיתנו יודע מה עבר על החייל הצעיר הזה לפני שהוקפץ לזירת האירוע? כל אלה אולי לא מצדיקים את הירי שבוצע, אך מכאן ועד למשפט השדה המתוקשר שבוצע הדרך ארוכה.
המהירות שבה הופצו התמונות, ולא פחות מכך מהירות התגובות המאשימות, לא רק שאינן הוגנות, הן נותנות בידי כל חורשי רעתנו ומבקשי נפשנו קרדום לערער בו את צדקת דרכנו ואת זכותנו להגן על עצמנו. ההלקאה העצמית אולי נראית טוב על מסכי הטלוויזיה של הגויים, אך באותה עת היא מוסיפה רוח למפרשי המוטיבציה של המחבלים ושל אלה המבקשים להדביק לנו תווית של תליינים המוציאים להורג ללא סיבה.
• • •
נכון היו עושים כל אלה שמיהרו להצטדק ולהתנער מאחריות, אילו היו משאירים בידי מפקדיו הישירים של החייל את האחריות לתחקר את האירוע, להבין את המצב ולהחליט מה, אם בכלל, עונשו של החייל ומה חלקם שלהם - כל זאת בלי לפגוע בדבקות במשימה ובטוהר הנשק.
החיילים והמפקדים האלה מגינים עלינו בגופם. מן הראוי שניתן בידם את הזכות והחובה לבדוק את האירוע וליישם לקחים החל ממחר בבוקר. אין לנו ברירה אחרת, אלא להמשיך לסמוך על המפקדים שינחילו לחייליהם את ערכי היסוד של צה״"ל, ולא להשאיר משימה חשובה זו בידי הארגונים "בצלם" ו"שוברים שתיקה"! אם לא נדע להגן על חיילינו גם כשהם טועים וראויים לעונש, לא יהיה מי שיגן עלינו, לא יהיה מי שיסתער בשעת הצורך לנוכח הסכנות שעוד אורבות לנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו