1אם בראשון לציון יהיו הוגנים, הם ינסחו הבוקר מכתב תודה לחולון, כשהסעיף הראשון שבו יודה להם על חוסר הנכונות שלהם להזיז את המשחק בגלל המסע האירופי של ראשל"צ, ובכך בוטל הניסיון להתחכם עם טקטיקת לוחות הזמנים וסדר העדיפויות המעוות. הסירוב הזה השאיר לכוחות הטבעיים ולדינמיקת הכדורסל לעשות את שלהם. השחקנים קיבלו משחק אינטנסיבי במקום אימון משמים, הביטחון קפץ מדרגה, ואחרי לא מעט זמן ראשל"צ הזכירה את הקבוצה של נובמבר וייצבה את רף הציפיות על לא פחות מפיינל פור.
לא פשוט לרסק את חולון של השבועות האחרונים כמו שנעשה אתמול, אבל מה שראשון עשתה לה בחלקים גדולים מהמשחק היה נחשב בסטנדרטים המעוותים של בצלם להפרת זכויות אדם. הסגל של שרון דרוקר משדר בריאות היררכית, והשבוע סיפק גם בריאות מנטלית עם ההישרדות באירופה והיכולת לשמור על קור רוח ויתרון דו־ספרתי כשנדמה היה שחולון מתגייסת לקאמבק אופייני, שהתפייד הפעם.
ניצן חנוכי סיים עם נקודה אחת בלבד, עם זריקה אחת לסל, אבל עם אינדקס פלוס/מינוס של 30 וריסון סטייל מחנך כיתה של הסוס הפרוע, גוני יזרעאלי. אבי בן שימול הוא מנהיג שקט, תמיד היה, ועידן זלמנסון משלב היטב בין פעולות שחורות לרצון להיות גו טו גאי. לא יזיק אם יפרגנו לו איזה כדור כשהוא תופס עמדה.
דריל מונרו לא נרגע עדיין, אך אחרי ההצגה מול פרנקפורט הוא חייב להראות בגרות ולהבין שראשל"צ לא יכולה להרשות לעצמה שהוא ילך לאיבוד ביער של עצבים. והאם אנשי האן.בי.אי שבאו לראות את דראגן בנדר יכולים לרשום לעצמם סימני שאלה, אולי שלוש נקודות ביישניות והססניות, ואולי כמה סימני קריאה מול מה שיכול להיות בחירת סיבוב שני עם פוטנציאל גניבה העונה לשם שון דוסון?
2מיגרנת ההישרדות של חולון עדיין פועמת חזק ברכותיה, אך גם אם הגאולה שלה עוד תגיע, מנת הייסורים עדיין לא הסתיימה. בתקופה האחרונה חולון נישאה על מנטליות של הישרדות, בתמיכה מאסיבית של הקהל, אך אתמול נתקלה בתקרת זכוכית שמחייבת איכות ולא רק אנרגיות, כשעלתה שטוחה כמו היו לה אחוזים במתווה הגז.
חולון נסחפה לעצבים על המגרש, שהתחברו לעצבים מהיציע (אולי שהחבר'ה ישימו חולצה, או לפחות דאודורנט?). ללא יכולת יצירה מקלייבורן ובראדלי, ללא נזקים משמעותיים שהצמד רוזנפלט וראדוניץ' יכולים לעשות, חולון נתנה תקווה לקריית גת ולנס ציונה שעדיין לא אבדה תקוותן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
