באיפא"ק דונלד טראמפ כבר ניצח. בניגוד לתחזיות ולרעש המקדים שעוררו כמה רבנים מהשמאל, המועמד הרפובליקני המוביל כבש את הוועידה בתחילת השבוע ויצא גדול - אולי אף יותר ממה שהוא עצמו ציפה. נאומו היה בנוי לתלפיות, מבחינה פוליטית ורטורית כאחד, וכלל את כל הנושאים החשובים עבור 18 אלף הצירים בקהל: איראן, גינוי לאפשרות שארה"ב תיזום החלטה שלילית לישראל במועצת הביטחון, והטרור הפלשתיני.
הקהל הרב הגיב בהתאם וליווה את דבריו במחיאות כפיים נלהבות. גם הסנאטור קרוז זכה לתשואות רמות, אבל זה היה הערב של טראמפ. למועמדת הדמוקרטית, הילארי קלינטון, שנאמה בוועידה יום קודם לכן, גם כן הריעו רבות וגם נאומה כלל דברים רבים שנעמו לקהל, אך היא לא יכלה, כמובן, ממש להתנתק מהקו המדיני הרשמי של הממשל, אף שיצאה נגד היוזמות האפשריות המכוונות נגד ישראל במועצת הביטחון. לא טראמפ ולא קלינטון הבטיחו עדיין את ניצחונם בבחירות המוקדמות, ועד נובמבר עוד יכולים להתרחש דברים בלתי צפויים, אך למועמד הדמוקרטי האחר, סנדרס, יהיה קשה לצמצם את הפער מול קלינטון. ואילו טראמפ, אם לשפוט על פי הופעתו בוועידת איפא"ק וניצחונו המשכנע ביום שלישי בלילה במדינת אריזונה, ימשיך כנראה לשעוט קדימה, ובכל אופן הוא רחוק מלהיות אותו מועמד הזוי שיריביו ניסוי לתאר.
ועידת איפא"ק שוב הוכיחה את עוצמתה. אחד אחד הופיעו בפניה סגן הנשיא ביידן, קלינטון, טראמפ, ושני המועמדים הרפובליקנים האחרים קרוז וקייסיק, וכן גדוד שלם של חברי קונגרס משתי המפלגות, אנשי ממשל ודיפלומטים זרים. איפא"ק מצהיר על עצמו ארגון דו־מפלגתי, כלומר שאינו נוטה לא לדמוקרטים ולא לרפובליקנים, אלא שמטרתו האחת היא לקדם את האינטרס המשותף של ישראל וארה"ב, ומכך אכן נובעת עוצמת השפעתו. גם לגבי הפוליטיקה הישראלית הוא משתדל לבטא את האינטרס של כל ממשלה מכהנת. ברם איפא"ק, כמו גם ארגונים יהודיים־אמריקניים אחרים, איננו פועל בחלל ריק, ודווקא מפני שחבריו ותומכיו נמנים הן עם הזרם הליברלי והן עם זה השמרני, כלומר הן רפורמים וקונסרבטיבים (המהווים את הרוב בארה"ב) והן אורתודוקסים, לכידותו וכושר פעילותו עלולים להיפגע אנושות בגלל ניסיונותיהם של גורמים בישראל לקעקע את יוזמות הפשרה והפיוס של הממשלה בנושאים כמו התפילה בכותל או עניין המקוואות.
• • •
אי־ההזדהות הפוליטית של ארגון איפא"ק לא הפריעה אמנם לפוליטיקאים מהשמאל בישראל להציע בשעתו הקמת ארגון מתחרה בעל צביון שמאלי יותר, אך למזלה של ישראל, רה"מ יצחק רבין ז"ל יירט את הרעיון עוד בטרם המריא.
לעומת זאת, בארה"ב הוקם לפני שנים אחדות ארגון שמאלני ששמו "ג'יי סטריט", שהתיימר להתחרות באיפא"ק, אך מפני שנתפס בעיני רוב יהודי אמריקה כשלוחה של ממשל אובאמה, ובעיקר מפני שהתנגד באופן עקבי לעמדות ממשלת ישראל המכהנת ברוב הנושאים, כולל בעניין הגרעין האיראני - הפך במהרה לגוף קיקיוני למדי ובחלוף תקופת הממשל הנוכחי, ימיו יהיו כנראה ספורים.
נוסף על הנושאים הקבועים והמזדמנים שאיפא"ק פועל בהם - סיוע ביטחוני, מניעת יוזמות שליליות מבחינת ישראל, יצירת רוב אוהד לישראל בשני בתי הקונגרס וכדומה - תעמוד בפניו בחודשים הקרובים המשימה לסלול לקראת כינון הממשל הבא את הדרך להידוקם ולהרחבתם של יחסי ישראל וארה"ב בארבע השנים הגורליות הבאות, בין שיישב בבית הלבן נשיא דמוקרטי ובין שרפובליקני. בהקשר זה דבריו של בנימין נתניהו לבאי הוועידה הדגישו את חשיבות הברית בין ארה"ב לבין ישראל בתקופה שהאיסלאם הג'יהאדיסטי הכריז מלחמה על העולם החופשי כולו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו