גל פיגועי הטרור בטורקיה נמשך ובסוף השבוע היה היעד רחוב הומה אדם, ובעיקר הומה תיירים, בלב איסטנבול. בהרוגים ובפצועים, ובהם ישראלים. ממשלת טורקיה הזדרזה בתחילה כהרגלה להטיל את האחריות על ארגון המחתרת הכורדית, פ.ק.ק, כעומד מאחורי הפיגוע. גם בפיגועים קודמים באנקרה בשבועות האחרונים היה ארגון זה הכתובת להאשמות הטורקיות. אחרי הכל, בין טורקיה לבין הכורדים מתנהל סכסוך דמים שגבה את חייהם של עשרות אלפי טורקים וכורדים בעשורים האחרונים.
אבל הולך ומתברר כי דווקא ארגון דאעש הוא העומד מאחורי מעשי הטרור בטורקיה. אחרי הכל, פיגועי התאבדות מרובי נפגעים, המכוונים נגד אוכלוסייה אזרחית ונגד תיירים זרים, מתאימים יותר לאג'נדה של דאעש מאשר לדרך הפעולה של הכורדים.
דאעש נתון כיום במלחמה בשורה ארוכה של חזיתות בסוריה, בעיראק ומול האמריקנים, הרוסים וגם ירדן וערב הסעודית. השכל הישר אומר שהדבר האחרון הדרוש לו הוא לפתוח חזית חדשה נגד טורקיה. אבל לדאעש היגיון משלו. הוא מסרב בעקשנות לאמץ גישה פרגמטית, שעשויה היתה לשרת אותו ולסייע לו במאבק ההישרדות שבו הוא נתון. תחת זאת, הוא מעדיף להביא את הדברים אל הסף ואף מעבר לו. ההקצנה היא לחם חוקו, ומנהיגיו עדיין מאמינים כי הבערת אש שבה נשרפים גם תומכיו ואנשיו היא הדרך הנכונה לקדם את האג'נדה שלהם לטווח הארוך.
טורקיה עצמה מסייעת כידוע לקואליציה שהקימה ארה"ב להיאבק בדאעש, ומשדות תעופה שעל אדמתה יוצאים מטוסי הקואליציה להפציץ את מטרות דאעש. אבל יש להודות כי הטורקים נמנעו מליטול חלק אקטיבי במאבק בדאעש ומלשלוח מטוסים או חיילים למלחמה נגדו. הם לא הסתירו את דעתם שדאעש אינו הבעיה המרכזית באזור, וכי קודם למאבק נגדו יש להיאבק בבשאר אסד וכמובן בכורדים שנואי נפשם, שבהם הם רואים סכנה לריבונותה של המדינה הטורקית ולעצמאותה.
קלות הראש שבה התייחסה אנקרה לארגון דאעש התבטאה, קודם כל, בקלות שבה יכלו כל מי שחפצו בכך לעבור משטח טורקיה לשטחי דאעש בסוריה ובעיראק. עם אלו נמנה גם זרם בלתי פוסק של מתנדבים זרים, שהגיעו מכל רחבי אירופה והמזרח התיכון להצטרף לשורות דאעש. נראה גם כי הטורקים העלימו עין ממעבר של סחורות ואפילו הברחות של נשק מטורקיה לשטחי דאעש.
אבל לא ארגון כדאעש יכיר תודה לארדואן, והנשיא הטורקי הולך ומגלה כי בניגוד להכרזותיו הרמות מן העבר יש "טרור איסלאמי", וכי עבור הטרוריסטים של דאעש, הוא אינו מוסלמי טוב דיו ולכן מצווה לפגוע בו ובמדינתו.
ארדואן ניצב אפוא מול הדייסה שבישל במו ידיו. ההתמקדות בבשאר אסד ובכורדים לא העניקה לו חסינות בעיני דאעש. אין פלא כי בתוככי טורקיה נשמעת עליו בימים האחרונים ביקורת כי מעורבות היתר שלו במשבר הסורי לא רק הציפה את טורקיה בפליטים מעבר לכושר הקיבולת שלה, אלא הציפה אותה גם בטרוריסטים. ובאותו עניין, ממשלת טורקיה מיהרה אמנם לגנות את חברת הפרלמנט הטורקייה שצייצה איחולי מיתה לתיירים הישראלים שנפגעו בפיגוע, אבל אין ספק שלהסתה הפרועה נגד ישראל מצד ראשי השלטון בטורקיה, ובראשם ארדואן, יש חלק ביצירת האווירה שאיפשרה ציוצים שכאלו.
מוקדם כאמור לקבוע אם דאעש חיפש אחר ישראלים או אלו נזדמנו בדרכו. אבל כך או כך, היכולת של הארגון להוציא אל הפועל פיגוע התאבדות בלב איסטנבול מעידה על יכולת מודיעינית ומבצעית, ומעלה דרמטית את רף הסיכון שמהווה הארגון ליציבות ולביטחון באזור ומחוצה לו.
אבל נוכח חוסר האפקטיביות של המאבק הבינלאומי בדאעש, והתשתית שהוא מצליח לפרוש באמצעות מיליוני הפליטים מסוריה ומעיראק, המציפים את טורקיה בדרכם לאירופה, יש להניח שהפיגוע הבא הוא שאלה של זמן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו