על פי כמה סימנים, מישהו התעורר בוושינגטון, והבין כי אין זה פשוט כל כך לסיים את כהונתו בבית הלבן מבלי להזיז דבר בסכסוך הארוך ביותר מאז מלחמת העולם השנייה - בין ישראל לפלשתינים. אם אובאמה מתכוון לנצל באופן אינטנסיבי את עשרת החודשים שנותרו לו בתפקיד, הוא יוכל, עדיין, לקבע עובדות לעתיד לבוא, גם ללא אישורו של הקונגרס העוין לו. כך, למשל, יוכל לאפשר (על ידי אי הטלת וטו) העברת החלטה במועצת הביטחון של האו"ם, אשר תעצב את עקרונות ההסכם הישראלי־פלשתיני לעתיד לבוא, והוא יוכל - כמובן - לשאת נאום מכונן ולהציג את מדיניות ארה"ב בהקשר זה.
אם אובאמה ירצה לגעת, שוב, בסכסוך שלנו לפני הבחירות בארה"ב בנובמבר הקרוב, יהיה עליו להביא בחשבון את האינטרס המפלגתי ולהיזהר ממעשה העלול להרחיק בוחרים. פירוש הדבר הוא שניצול בימת עצרת האו"ם בספטמבר, או אירוע אחר (כמו חתימה אפשרית על הסכם להגדלת הסיוע הביטחוני לישראל לפני נובמבר), יחייב אותו למידה גדולה יותר של שמרנות. אם, לעומת זאת, יחליט לנצל את שלושה החודשים שבין הבחירות לבין סיום תפקידו ב־20 בינואר 2017, יוכל להרשות לעצמו מרחב פעולה נועז יותר.
אני מאמין כי בכל מהלך כזה תשרה ברכה, וכי יציאה מן הסימטה שאליה נקלענו היא אינטרס לאומי ישראלי מובהק. גם החלטות או נאומים יש בהם כדי להשפיע, ואם אובאמה יסתפק בהם - מוטב מכלום. אך יש בידיו אפשרות לעשות מעבר לכך. הוא יכול לערוך בדיקה שתוצאתה תהיה הבנה מצידו באשר למה ששני הצדדים מוכנים לעשות מייד, ולאחר שיבין - לנסות ולעודד אותם לעשות קצת יותר מכך.
לא. הוא איננו צריך לפתוח במו"מ פומבי עם דגלים, לחיצות ידיים ותקתוקי מצלמות. ארה"ב מסוגלת להוביל מהלך חשאי, ללא תנאים מוקדמים, אם על ידי שליח שייפגש עם שני הצדדים ואם באמצעות פגישה בדרג של נושאים ונותנים, בבסיס צבאי שאינו מרוחק מדי מוושינגטון.
המהלך הזה עשוי להצביע על נכונות הצדדים להסכים למימוש השלב האחרון של ההיערכות הישראלית מחדש, שעדיין לא בוצע בהסכם הביניים, ולהרחיב את השטח הנתון לשלטון הפלשתיני העצמי, וכן על נכונות הצדדים לממש את מחויבותם ל"מפת הדרכים" מ־2002 ולהקים מייד מדינה פלשתינית בגבולות זמניים, שעל מיקומם יקיימו הצדדים מו"מ קצר ככל האפשר, ולחלופין - לנקוט צעדים חד־צדדיים משמעותיים, ללא הסכם בשלב זה.
ייתכן, כמובן, שהבדיקה תעלה ששום מהלך איננו מעשי כרגע, ואז יהיה אפשר לפנות למהלכים הצהרתיים. מהלך אמריקני מעשי עדיף על הסתפקות בנאום או באי הטלת וטו. מהלך אמריקני הצהרתי עדיף בהרבה על הרמת ידיים נשיאותית.
