לא חלף יום, בקושי כמה שעות מן הפיגוע האחרון, וכבר שמענו את בוז'י הרצוג מסביר לנו שרק הפרדה מן הפלשתינים תעצור את הטרור. האמירה הזאת מתלווה לאותן אמירות שגויות, שמנצלות את תחושת הכאב שפוקד אותנו כדי למכור סחורה ישנה ופגומה במעטה של תקווה וחידוש. הגיעה העת להפריך את אותן אגדות אורבניות.
אגדה ראשונה: "קורבנות הייאוש". הטרור, שפוקד אותנו, מסבירים בשמאל, כרוך באווירת הייאוש ברחוב הפלשתיני. הפלשתינים רוצחים בנו בגלל אובדן התקווה. אם רק נשנה את האווירה, אם רק נתחיל בתהליך מדיני, ניתן להם משהו, אם רק יהיה להם מה להפסיד - הטרור ייפסק. לא רק שזו אגדה, אלא שאין ציניות רבה ממנה. שהרי את גל הטרור שפקד אותנו אחרי הסכמי אוסלו הסבירו אותם אנשים באמצעות המושג "קורבנות השלום". אז היה זה התהליך המדיני, לא הייאוש, שבגללו נענשנו בטרור.
כשם שאחרי אוסלו לא היו קורבנות שלום, היום אין אלו קורבנות הייאוש או היעדר התהליך המדיני. אז והיום אלו הם קורבנות קידוש המוות של הפלשתינים וקורבנות הסירוב להכיר בקיומה של מדינת ישראל. עם או בלי תהליך מדיני.
אגדה שנייה: "מפגעים בודדים". התקשורת, ואחריה רבים מימין ומשמאל, אימצו ללא כל ביקורת את המונח מפגעים בודדים - מונח שמסמל לכאורה התנהגות ספונטנית, לא מאורגנת, ועל כן בלתי נשלטת ואפילו בלתי נמנעת. אין כוונתי לומר שיש בידנו אמצעי מניעה לטרור שטרם הופעל. להפך, שהגיעה העת להפסיק לחפש את האמצעי רק בצד שלנו. אנחנו יכולים להמשיך לצמצם את פרצות הגדר שמהן זולגים אותם פרטים בלתי נשלטים, אבל מניעת הטרור במקור, מן היסוד, אינה בידי הצד הישראלי אלא הפלשתיני. ההסתה של אבו מאזן ואנשיו, התגמול שניתן לטרוריסטים ולמשפחותיהם, לא רק שאינם מצמצמים את הטרור, הם מעודדים אותו. זהו טרור פלשתיני, מאורגן, שינק את שנאתו מחינוך רב שנים, שנתפס כאמצעי לקידום מטרות הפלשתינים, ואם יש דרך למנוע אותו - היא בידי הרשות הפלשתינית.
אגדה שלישית: "הסיוע הבינלאומי" בפתרון הסכסוך. יש להודות, הטרור הפלשתיני מקבל רוח גבית ממדיניות בינלאומית שגויה. באופן היסטורי, אחרי כל התערבות בינלאומית, בין שמדובר במפת דרכים חדשה ובין שבתוכנית חדשה לסיום הסכסוך עם תאריך תפוגה - בסוף כל אלה הופיע גל טרור. הלחץ שמופעל באופן א־סימטרי רק כלפי ישראל, משחרר את הפלשתינים מאחריות לגורלם ומגדיל את תיאבונם להקמת מדינה במקום מדינת ישראל. כך, למשל, הסרבנות של אבו מאזן להתחיל במו"מ מדיני גובתה בדרישה כלפי ישראל להקפאת התנחלויות כתנאי מקדים. בהמשך העניקו האירופאים את פרס סימון מוצרי ההתנחלויות. קרי כבר הבטיח לפלשתינים את בקעת הירדן, וצרפת הודיעה שאם התהליך המדיני שהיא תיזום ייכשל, היא תתמוך בהחלטה חד־צדדית להקמת מדינה פלשתינית. יש סיבה להפסיק את הטרור?
אל מול אגדות אלו נותרו העובדות: הטרור הפלשתיני הנוכחי ממשיך מגמה רבת שנים לביטול האגדה שהפכה למציאות, קרי: קיומה של מדינת ישראל. רק כאשר תהיה הכרה פלשתינית בקיום זה, רק אז, ייפסק הטרור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו