מה הפך את ג'ורג' מרטין לכל כך חשוב ומשמעותי בתולדות המוסיקה במאה העשרים, עד כדי כך שמותו אמש בגיל 90 מעורר כאלה תגובות של עצב בכל העולם? הרי הוא לא היה המבצע ולא כותב השירים, הוא לא היה "כוכב", אלא "רק" האיש שמאחורי הקלעים... ונוסף לכל, הימים הטובים שלו היו לפני חמישים שנה.
התשובה היא, כנראה, שכמו להקת "הביטלס" שהוא הפיק מוסיקלית, היה באיש הזה שילוב חד פעמי של כישרון עצום ותזמון מושלם.
ב-1962, כשג'ורג' מרטין פגש לראשונה את ג'ון לנון, פול מקרטני, ג'ורג' האריסון ורינגו סטאר, הוא היה בן 36 והם צעירים ממנו במשהו כמו 16 שנה (בממוצע), הבדל עצום בגילים האלה ובמיוחד בזמנים ההם. הוא היה כבר בעל ניסיון כמפיק מוסיקלי, בעל משרה בכירה בחברת התקליטים הגדולה בבריטניה, ועם רקורד של הצלחות מוכחות (אמנם יותר בתחום הבידור מאשר במוסיקה, אבל בכל זאת... היה לו הרבה מה להפסיד).
הביטלס היו צעירים (לנון ורינגו, המבוגרים בחבורה, בני 22) עם רעב מטורף ורצון להצליח בכל מחיר, ואחרי לא מעט אכזבות, כולל תשובת שלילית מחברת תקליטים גדולה שערכה להם אודישן.
ג'ורג' מרטין קלט מיד את הפוטנציאל עוד לפני שהבין את הגאונות. הוא אהב את ההומור, את ההרמוניות הקוליות, את השאפתנות... והחתים אותם. אפילו אם זה היה הדבר היחיד שהוא עשה בשבילם, הוא היה כבר נכנס להיסטוריה של הרוק. "האיש שהחתים את הביטלס".
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
אבל מרטין לא הסתפק בכך. בשנים הבאות, והביטלס הקליטו רק שמונה שנים בין סוף 1962 לסוף 1969, הוא היה המדריך שלהם לעבודה באולפן, הוא היה היועץ שלהם בעיבודים, כשהיה צריך הוא הוסיף מהידע הקלסי שלו לשירים שלהם. למשל כשפול מקרטני חסר הידע התיאורטי ביקש עיבוד מיתרים לליווי השיר YESTERDAY, או שלנון, שגם הוא לא למד תווים, רצה "מעבר בסגנון באך" בשיר IN MY LIFE. ג'ורג' מרטין היה שם, הלחין, עיבד וגם ניגן... גם במקומות הקטנים וגם כשהתבקשה תזמורת ענק. הוא היה המעבד והמנצח. הוא גם, אולי בגלל פער הגילים והתחושה שהוא "מבין עניין" הרשה לעצמו ללחוץ עליהם לבצע שוב ושוב את השירים, עד שישמעו לשביעות רצונו.
ביחד עם ג'ורג' מרטין כמפיק מוסיקלי יצרה להקת "הביטלס" מהפכה במוסיקה של שנות השישים ובדרך בה היא מופקת באולפן. מנפכה שממשיכה להשפיע עד ימינו. מרטין, וטכנאי ההקלטה שעבדו תחתיו, יצרו באולפן ההקלטות צלילים חדשים שלא היו קודם לכן. לא עוד נגנים שנכנסים לאולפן ונשמעים בו בדיוק כמו בבית... אלא האולפן ככלי נגינה שבו, בעזרת כל מיני פטנטים, מופקים צלילים "מוזרים". פידבקים, סרטים שמנוגנים הפוך, הכפלת קולות וכלים ועוד...
והיה למרטין עוד תפקיד חשוב בסיפור "הביטלס", במיוחד בחצי השני לפעילות הלהקה כשהדבק בין החברים התחיל להתרופף. בשלב שכל אחד מהארבעה הביא שירים שיצר ולעתים גם הקליט בלי חבריו (למשל "באלבום הלבן הכפול" ב-1968) מרטין, בגאוניות יצירתית, הצליח לחבר את השירים ליצירה אחת שלמה. אם על ידי תוספת קטעים אינסטרומנטליים שיחברו בין השירים ואם על ידי עריכת סדר שמכניסה את השירים לרצף הגיוני.
תוך העבודה עם הלהקה וגם אחרי פירוק הביטלס, ג'ורג' מרטין המשיך להיות מפיק ומעבד מוסיקלי מאד מבוקש ומצליח. אבל את מקומו בהיכל התהילה של המוסיקה הוא קנה באותן שמונה שנים בשנות השישים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו