העולם הערבי: מי יישא באחריות לעזה? | ישראל היום

העולם הערבי: מי יישא באחריות לעזה?

עזה נמצאת בכותרות - ולא רק בגלל עניין המנהרות. ראש אמ"ן, האלוף הרצי לוי, בסקירתו בוועדת החוץ והביטחון בשבוע שעבר, עמד על ההידרדרות הכלכלית ברצועה ועל השלכותיה, וגם הממשלה יושבת על המדוכה.

המצב הנוכחי בעזה - מחסור במי שתייה, חוסר בחשמל, אבטלה גואה ושכר רעב, נוסף על החידלון המוחלט בשיקום - הוא גם הגורם לכך שמאות עזתים (ובעתיד אלפים) מוכנים לסכן את חייהם כדי לנסות לחדור לישראל על מנת למצוא עבודה, וזו המציאות המדאיגה שראש אמ"ן מתכוון אליה. ואכן, תסריט הבלהות של אלפי תושבים מעזה מסתערים על הגדרות עם ישראל, והתגובה הצבאית שתתחייב מכך, עלולים לדרדר את המצב לכיוונים מאוד בלתי רצויים.

המצב בעזה איננו רק, או דווקא, תולדה של צוק איתן. במלחמת השחרור רבבות ערבים מדרום הארץ וממרכזה הציפו את השטח הקטן של הרצועה והפכו אותה למחנה פליטים אחד גדול, אשר בתוך זמן קצר הפך לחממת טרור רבתי. ישראל היתה מודעת לקדירה הרותחת בעזה, ואחרי מלחמת ששת הימים הציע השר בלי תיק שמעון פרס לפתוח במבצע בינלאומי לבניית בתי קבע לפליטים ולחיסול המחנות. אלא שבלחצן של מדינות ערב, שהתנגדו לכל פתרון של בעיית הפליטים מלבד "זכות השיבה", נחסם הרעיון בידי האו"ם.

גם "תוכניות השלום" למיניהן התעלמו מהבעיה האמיתית של עזה. גורמים זרים, וטורקיה בראשם, נוהגים להאשים את ישראל במצב הקשה בעזה ומתעלמים במתכוון לא רק מההיסטוריה ומהסיבות שהביאו לצוק איתן ולחורבן שבא בעקבותיו - וחרף העובדה שאחרי שפינתה את כל השטח בהתנתקות אין לישראל כל חובות או אחריות כלפי תושבי עזה, לא משפטית ולא מוסרית - אלא תולים את קולר הסיבה למצב בצווארו של ה"סגר" הביטחוני שישראל הטילה על הרצועה. העובדות הן אחרות: מצרים והרשות הפלשתינית, שלהלכה היא הריבון בעזה, וגם נטלה על עצמה חובות אחרות בעקבות הסיכומים המדיניים אחרי צוק איתן - כל אחת מסיבותיה שלה - אינן מעוניינות כלל בשיקום הרצועה כל עוד היא נשלטת בידי חמאס. ואילו חמאס עצמו איננו רוצה אמנם מלחמה עכשיו, אך עוד פחות הוא רוצה בשלום ששיקום אמיתי ברצועה הוא חלק ממנו. 

גם מדינות ערביות שונות, שהבטיחו לסייע כספית, מתעלמות מהבטחותיהן, ואילו אונר"א, כדי להצדיק את קיומו, איננו שש בדיוק לנרמול המצב. התוצאה: אפס שיקום ושפיכת שמן נוסף על הלהבות. 

לא יהיה מזור לבעיות בעזה, אפילו אם יימצא פתרון מדיני או שיוסר ה"מצור", בלי להתייחס לבעיה הדמוגרפית, דהיינו: הצורך בהעברת חלק גדול מהאוכלוסייה אל מחוץ לרצועה, בין שלשטחי הרשות הפלשתינית או לאחת ממדינות ערב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר