חוק האומנה שעבר השבוע בכנסת עורר התרגשות רבה בשל משמעותו החשובה. החוק עיגן בחקיקה, בין השאר, את זכויות ההורים הביולוגיים כך שנהיה מעורבים בחיי ילדינו, נשתתף בהחלטות הנוגעות לחייהם ונחוש ש"סופרים אותנו" ושאנחנו נחשבים.
כאם לבת שנמסרה למשפחת אומנה, אני יכולה להעיד שאף אחד מאיתנו לא מסר את ילדיו מרצון. נסיבות חיינו הביאו אותנו לכך. אבל זה לא אומר שאנחנו הורים רעים.
בשונה אולי ממה שרבים עשויים לחשוב, אני לא אמא רעה ומזניחה. נכנסתי למשבר והייתי זקוקה לזמן כדי לטפל בנפש ובנשמה שלי. היכולת למסור את בתי לאומנה איפשרה לי לטפל בעצמי. הייתי זקוקה לזמן הזה, ובינתיים ידעתי שהיא במקום טוב, מסור, אוהב.
עמותת "אור שלום", המטפלת בילדים ובנוער בסיכון, הכניסה לחיי את נ', שהפכה להיות המלאך של החיים שלי. היא ובעלה מגדלים את בתי כמשפחת אומנה. היום אני יודעת שהדבר הטוב ביותר שיכולתי לעשות בעבור הבת שלי הוא לתת לה הזדמנות לגדול בבית, שיעניק לה את כל מה שלא יכולתי לתת לה בעצמי. אבל לא כך היה כשהודיעו לי שזה מה שהוחלט לגביה. הייתי הרוסה. זה שבר אותי וקרע אותי לחתיכות. איזו אמא מוכנה לוותר על גידול ילדיה? אבל לא היתה לי ברירה. ידעתי שאם אני רוצה להעניק לה חיים טובים, אני מוכרחה לוותר על האגו שלי לטובתה. ורק טובתה היא שעמדה לנגד עיניי.
היום אני מסתכלת על הדברים לגמרי אחרת. כל החששות והפחדים שלי נמוגו עם הזמן. פחדתי שהיא לא תקרא לי "אמא", פחדתי שלא ייתנו לי גישה אליה, שלא אהיה חלק מחייה, שלא אחליט החלטות חשובות לגביה. אבל למזלי הטוב, כל זה התבדה. המשפחה שקיבלה את בתי מחבקת גם אותי ומשאירה אותי בתמונה לגבי כל דבר שקורה איתה.
נ' מגדלת את בתי כאילו היתה בתה שלה, אבל לזכותה ייאמר שהיא נותנת לי את המקום שלי כאמא. היא משתפת אותי מהיום הראשון, שולחת לי תמונות, מספרת ומעדכנת. בתי לא קוראת לה "אמא", אלא רק לי - היא יודעת מצוין שאני האמא שלה, ואני שותפה מלאה לכל החלטה בקשר לחיים שלה.
על אף האידיליה שאני מתארת כאן, ברור לי שלא כל המשפחות הביולוגיות ומשפחות האומנה עוברות חוויה דומה. מכאן החשיבות הגדולה של אישור חוק האומנה, שמסדיר את הזכויות שלנו למפגשים סדירים ולשיחות טלפון קבועות עם הילדים, לקבל מידע מההורים האומנים ולהשתתף בהחלטות חשובות שנוגעות לילדים. יתרה מזו, החוק מציין שצריך לסייע לנו ליצור תנאים אשר יאפשרו לנו לחזור לגדל את הילדים בעצמנו. אין לתאר כמה משמעותית העובדה שכל זה מעוגן כעת בחוק רשמי - ולא רק בתקנות, כפי שהיה עד כה.
לצד החוק, מניסיוני אני יכולה להעיד כי לא די בו. שתי הדמויות המגדלות את הילד - הן אני כאם ביולוגית והן נ' כאם אומנת, צריכות לעשות ויתור גדול על האגו שלהן. רק כך זה עובד.
המעוניינים להיות משפחות אומנה מוזמנים לפנות לעמותת אור שלום במייל: omna@orr-shalom.co.il
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו