ארה"ב, היזהרי ממדינה פלשתינית | ישראל היום

ארה"ב, היזהרי ממדינה פלשתינית

הנשיא ברק אובאמה ומזכיר המדינה ג'ון קרי שואפים לקדם הכרה במדינה פלשתינית לפני תום כהונתם. לכן דחו את בקשת מנהיג המיעוט הדמוקרטי בסנאט, הארי ריד, להתחייב להטיל וטו על כל הצעה ברוח זו שתידון במועצת הביטחון באו"ם. להערכתם, מדינה פלשתינית תקדם יציבות, מתינות, שלום ודמוקרטיה במזרח התיכון. האם הערכותיהם עומדות במבחן הזמן?

ב־1993 הופרכה הערכת קרי שיאסר ערפאת ומחמוד עבאס הפכו מ"פורעי חוק למדינאים", כאשר פרץ גל חסר תקדים של הסתה וטרור פלשתיניים הנמשך עד היום. ב־2011 העריכו אובאמה, הילארי קלינטון וקרי שהצונאמי הערבי הוא אביב המבשר את מעבר העולם הערבי לדמוקרטיה, אבל על הרחוב הערבי השתלט צונאמי של עריצות אנטי־אמריקנית, מונחית טרור ומגלומניה איסלאמית. בספטמבר 2011 הכריז אובאמה שהפלת משטרו של מועמר קדאפי מבשרת שלום ללוב, אך האשליה נופצה בספטמבר 2012 עם הפיכת לוב לבמת הטרור האנטי־אמריקני הגדולה באזור ורצח ארבעה אמריקנים בבנגזי. ביוני 2012 ראה אובאמה בעליית "האחים המוסלמים" לשלטון במצרים את ניצני הדמוקרטיה, אך ביולי 2013 עלתה לשלטון חזית נדירה של גורמים ליברליים וצמרת הצבא שקטעה דיקטטורה מוסלמית של "האחים" – ארגון טרור איסלאמי המאיים על כל משטר ערבי פרו־אמריקני. 

על האופי ועל השפעת המדינה הפלשתינית על אינטרסים אמריקניים אפשר ללמוד ממנהיגי הרשות, אש"פ (המפקח על הרשות) וחמאס, שהם מקור השראה לטרור האיסלאמי והבינלאומי, ומשתפים פעולה עם אויבי ארה"ב – האייתוללות, צפון קוריאה, ונצואלה, הטרור האיסלאמי וסדאם חוסיין - כפי שקודמיהם שיתפו פעולה עם הנאצים ועם המשטרים האכזריים של הגוש הקומוניסטי. 

ויתורים חסרי תקדים של ישראל ב־1993 (אוסלו) וב־2005 (ההתנתקות) הביאו להקמת הרשות הפלשתינית על ידי מנהיגי טרור ולעידוד חסר תקדים של הטרור בישראל ובעולם. מ־1993 מתאפיינת הרשות הפלשתינית בחינוך לשנאה, להסתה, לטרור, לשחיתות ולעריצות, בייחוד נגד המיעוט הנוצרי.

עבאס וערפאת ברחו ממצרים, מסוריה ומירדן עקב מעורבותם בטרור, גרמו למלחמות אזרחים ולטרור בלבנון, ותקעו סכין בגבה של כוויית כאשר סייעו להריסתה על ידי עיראק. הקמת מדינה פלשתינית תתסיס את הזירה הערבית, תביא כליה על המשטר ההאשמי ותגביר את האיום על מפיקות הנפט הערביות במפרץ הפרסי. 

ב־1967 חזרה ישראל לרכסי יו"ש, שידרגה את כוח ההרתעה, הפכה מצרכן ביטחון לאומי ליצרן, האריכה את הזרוע האסטרטגית האמריקנית מול איום איסלאמי על ארה"ב, הקטינה את האיום על משטרים ערביים פרו־אמריקניים ואיפשרה לצמצם את היקף הצבא האמריקני באזור. הקמת מדינה פלשתינית תסיג את ישראל מעמדת נכס לנטל אסטרטגי על ארה"ב, ותחייב הרחבה דרסטית של הנוכחות האמריקנית הצבאית באזור. האם מדינה פלשתינית תקדם יציבות, מתינות, שלום ודמוקרטיה במזרח התיכון? בהנחה שנמר אינו משנה חברבורות אלא טקטיקות, יש לקבוע שמדינה פלשתינית, מחד גיסא, ואינטרס אמריקני, מאידך גיסא, הם דבר והיפוכו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו