התמונות של אהוד אולמרט נכנס לכלא היו כתם מזעזע על האומה. אירחתי את אולמרט באוסטרליה בשנות ה־80. בהמשך ביליתי עימו שעות רבות בכנסת, והייתי קרוב אליו במיוחד לאחר שהתמנה לראשות העיר ירושלים. אולמרט היה פוליטיקאי מוצלח, טווה קשרים יוצא מן הכלל ובעל אישיות כובשת ומוניטין של נאמנות לחבריו שהרוויח ביושר.
כמעט בן־לילה המנהיג הליכודניק הימני בעל הרקע הרביזיוניסטי הפך לחסיד האגרסיבי ביותר של תוכנית ההתנתקות החד־צדדית ההרסנית של ראש הממשלה שרון. הוא היה ברוטלי, ואפילו אכזרי, כשהתייחס בזלזול לפינוי בכפייה של גוש קטיף.
המפנה הפתאומי של אולמרט השתקף היטב בנאום מרכזי שנשא בפני הפורום למדיניות בנושאי ישראל, ארגון שמאל שבסיסו בארה"ב, ביוני 2005, שבו הצהיר "עייפנו מלהילחם, מלהיות גיבורים, עייפנו מלנצח, עייפנו מלהכות את אויבינו". בשלב זה הפכתי לאחד ממבקריו הנוקשים ביותר.
ביולי 2006 אולמרט הוביל את האומה אל מלחמת לבנון השנייה ההרסנית. בתגובה לזעם הציבורי, בחר בעצמו ועדה בראשות השופט אליהו וינוגרד. אף על פי כן, הוועדה הפיקה דו"ח חריף שביקר את המדיניות המזגזגת, ששלטה במהלך 34 ימי המלחמה והסתכמה ב"החמצה גדולה וחמורה" של הזדמנות להנחיל תבוסה משמעותית לחיזבאללה ולשקם את כוח ההרתעה של ישראל. הדו"ח עשה שימוש במונח "כישלון" 190 פעמים ובמונח "ליקויים" 213 פעמים.
80 אחוזים מהישראלים האמינו שעל אולמרט להתפטר, אך הוא ביטל את הביקורת הציבורית וטען ברוב חוצפתו שהדו"ח ניקה אותו וש"הכתם המוסרי הוסר מעלי". בניסיון נואש להציל את המוניטין שלו, הציע למחמוד עבאס 98 אחוזים מהגדה המערבית והסכים לחלק את ירושלים, לוותר על הר הבית ולאפשר למספר פליטים ערבים להתיישב בישראל. למרבה המזל, עבאס דחה את הצעותיו ואף נמנע מלהשיב בהצעה נגדית. במבט לאחור, אולמרט התגלה כרה"מ הגרוע ביותר שידעה ישראל. ההצעות הבלתי אחראיות שהניח מנוצלות עד היום כנקודת המוצא לפתיחה מחודשת של המו"מ.
כמו פוליטיקאים רבים, אולמרט ספג את הסביבה ההדוניסטית שבה סבב. הדבר הוביל להאשמות בשחיתות ולבסוף, בספטמבר 2008, אולמרט אולץ לוותר על תפקיד ראש הממשלה. כאשר ביהמ"ש הרשיע אותו בהפרת אמונים אך נמנע מלהטיל עליו עונש מאסר, אולמרט פצח בהשתוללות של מנצחים והתעקש שהוא זוכה באופן מלא ושישוב בקרוב לתפקידו כראש הממשלה. משפטיו הבאים הסתיימו בעונש מאסר של שש שנים, שהופחת ל־19 חודשים. הפן החיובי הוא שהדבר ממחיש שבישראל אין אדם שמצוי מעל לחוק.
מבלי להפחית מהשחיתות המוסרית שלו, למדיניות הפוליטית ההרסנית של אולמרט תהיינה השלכות שליליות ארוכות טווח חמורות לאין שיעור מאשר לפעילויות שבגינן נאסר. לצד זאת, אזכור בנוסטלגיה את אותו אולמרט שעשה דברים טובים בעבור העם היהודי לפני שאחז בו דיבוק.
