כאשר מדינאים בכירים מזהירים מפני גלישה למלחמת עולם שלישית, הם עושים כן לתפארת המליצה וכדי להשמיע אזהרה מהדהדת באוזני האנושות. רוסיה ואמריקה אינן רוצות בעימות אלים, ועם מחסני הנשק העומדים לרשותן מלחמה כזאת עלולה לשים קץ לחיים עלי אדמות. 2016 אינה 1939.
בכל זאת, יש מאפיינים שבכוחם לעורר מאליה את ההשוואה ההיסטורית. המלחמה רבת הפנים בסוריה, שנמשכת כבר כחמש שנים, מזכירה במידה רבה את זו שהתנהלה על אדמת ספרד בשנים 1939-1936. היא היתה מפתן למלחמת העולם השנייה.
יש במצב החדש כדי להזכיר דווקא את המלחמה הקרה. המערב נסוג, וחרף יוקרתו הרבה של ווינסטון ספסנסר צ'רצ'יל, לא האזין לו כאשר הזעיק־זעק כי "מסך ברזל ירד על אירופה" וכלא את מזרחה בידי בריה"מ. יש יסוד לחשש כי ולדימיר פוטין חותר לחזור על הסיבוב הקודם, שבמהלכו - בשנות ה־40 - היא ניסתה להרחיב את האימפריה הקומוניסטית בפעילות חתרנית בטורקיה, איראן, יוון ובמידה ניכרת גם בפוליטיקה הצרפתית.
אפשר כי ארה"ב טעתה כאשר לא נאבקה לשמר את פולין מחוץ למחנה הקומוניסטי. אבל הארי טרומן הפנים וקידם את מדיניות הבלימה, והרוסים והאמריקנים מתחו את החבל הדיפלומטי ואת היחסים העכורים לשנים רבות, אם כי נמנעו משימוש בכוח צבאי. האם זו התמונה הנגלית עתה?
האם ברק אובאמה ונאט"ו משלימים עם הפיכת סוריה לאזור השפעה רוסי כפי שהיו המדינות במזרח אירופה? והאם יתייצבו האמריקנים על קו בלימה (containment) ולא יניחו עוד לרוסים להתפשט, והיכן? האם ברק אובאמה הוא מי שינהג כך בניגוד לרוב ימיו בבית הלבן? או שבמבוכה השוררת באמריקה יש להמתין לנשיא הבא?
כעיקרון, אין לישראל עניין בחידוש המלחמה הקרה. בסיבוב הקודם התייצבה בריה"מ מצידו הערבי של המתרס, ואילו ארה"ב העניקה לישראל סיוע ניכר אבל לא מוחלט בגלל האינטרס שלה במדינות הנפט. כיצד ייראו פניה העתידיים של מלחמה כזאת? האם תוכל ישראל לשמר קשרים בעלי תועלת עם שתי המעצמות? ומצד אחר, למרות הקושי שבמלחמה הקרה עלה בידה גם בעבר להתפתח כראוי בתנאים הקשים ההם.
המכונים האקדמיים לאסטרטגיה צריכים לתת כבר עתה את דעתם לתועלת ולנזק שייגרמו לישראל אם אכן תיהפך המתיחות העכשווית ל"מלחמה קרה 2".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו