יש להניח שלרגע הזה בדיוק חיכה ראש עיריית ניו יורק לשעבר מייקל בלומברג: שני המועמדים הזוכים בניו המפשייר הם גם האאוטסיידרים הגדולים ביותר שמציעות כיום שתי המפלגות בארה"ב. דונלד טראמפ וברני סנדרס מייצגים את ההפך הגמור מהממסד המפלגתי, וזה מה שהפך אותם לסחורה מבוקשת עבור הבוחרים בניו המפשייר, שאוהבים להפתיע בכל פריימריז.
אבל מה כבר אפשר לצפות ממדינה, שבה כל אחד יכול להצביע בפריימריז של כל מפלגה - גם דמוקרטים בבחירות המקדימות של הרפובליקנים, ולהפך. ניו המפשייר אמנם אינה מדגם מייצג של אמריקה, אבל היא בכל זאת מדינה בארה"ב. אלמלא היו הבחירות במדינה הומוגנית (95 אחוזים לבנים), היינו עוד יכולים להצהיר (ברוח סנדרס) כי המהפכה יצאה לדרך.
ובחזרה למר בלומברג, שעדיין מתלבט אם לרוץ לנשיאות כמועמד עצמאי. אחרי תוצאות ניו המפשייר, ייתכן שרצונו להיכנס למירוץ רק התגבר. אתר פוליטיקו ניסה לשער אתמול מה יקרה אם בבחירות 2016 ברני סנדרס יתמודד מול דונלד טראמפ? מבחינת בלומברג, מדובר בתסריט החלומות, מכיוון שזה יהיה כרטיס הכניסה שלו למירוץ.
מירוץ 2016 לא דומה לשום מירוץ אחר. מועמד רפובליקני שלא מהסס להצהיר כי יסגור את שערי אמריקה בפני מוסלמים ומועמד דמוקרטי שתורתו סוציאליסטית טהורה מנצחים באחת מ־13 המושבות שמרדו בבריטניה. וזה כבר היה יכול להיות לפני שבוע באיווה, שם כבר חזו ניצחון של השניים - כך שבאזור זה של אמריקה הניצחון של השניים אינו מקרי. לפני שבוע ההישג של רוביו (מקום שלישי בתוצאה טובה) גרם לממסד הרפובליקני לנשום לרווחה. תוצאות אתמול עשו את ההפך. המועמדים שניצחו משקפים את המציאות שבה האמריקנים אינם מאמינים בתוויות, אלא ברעיונות. 42 אחוזים מהמצביעים היום מגדירים עצמם עצמאיים. אמרנו בלומברג?
אבל, כאמור, יש עוד דרך ארוכה. המועמדים כבר עזבו את מלון ניו המפשייר לטובת דרום קרוליינה. גם נבדה לא רחוקה, ואפילו עשר המדינות הממתינות להם ביום שלישי הגדול ב־1 במארס.
הילארי קלינטון, המפסידה הגדולה עד עתה, כבר מנמיכה ציפיות. היא לא ציפתה להתחלה קשה כל כך. הפרשנים, רק לפני חודשים אחדים, לא ציפו לטראמפ ולסנדרס, ואמריקה לא מצפה למייקל בלומברג. במילים אחרות - יש למה לצפות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו