מתווה הכותל: כולם טוענים לניצחון

אחרי 27 שנים של מאבקים, אחרי ספרי תורה ותפילין על ראשן של נשים, אחרי פרובוקציות, שירים ומאבק עם שוטרים ואחרי שנתיים וחצי של דיונים עם החרדים, הגיע אתמול לסיומו המאבק על רחבת הכותל המערבי בהצעת פשרה. אם תשאלו את שני הצדדים - החרדים והפלורליסטים - מי ניצח, שניהם יקפצו. אבל המנצחים האמיתיים הם למעשה שלושה: בג"ץ, אביחי מנדלבליט וגל הטרור.

נשות הכותל והזרמים שאינם אורתודוקסיים בטוחים שניצחו. הם יספרו על כך שבפעם הראשונה בהיסטוריה המדינה הכירה בהם ובצורכיהם באופן רשמי ואפילו הקצתה להם שטח בקיר הקדוש ביותר לעם היהודי. מבחינתם, ניצחון נוסף הוא עצם כתיבת השורות הללו - העלאת הנושא על סדר היום הישראלי. 

הם לא מספרים שביקשו להקים רחבה שלישית ליד עזרת הגברים והנשים, אך יסתפקו בשטח תחתון באזור קשת רובינסון. הם לא מספרים שדחו בכל השנים שטח רחבה שכינו אותו בזלזול "מרפסת שיזוף", ואתמול הפכה המרפסת להישג. הם לא יספרו על כך שדרשו את הגבהת האזור ב־25 מטרים וגם זה ירד מהפרק. אפילו מצבם הכלכלי הולך להיפגע, כי קל יותר לצאת למסע תרומות בעולם כשיש מאבקים ובתקופה של שקט מאבדים את רוב התורמים. 

אצל החרדים הנושא יותר מסובך. למעשה, כל הכרה רשמית בתנועות שאינן אורתודוקסיות כמוה כאסון, לפחות כלפי חוץ. אך העובדה כי אותן תנועות נדחקו לשולי הכותל, ושהרחבה לא תוגבה כך שאפילו לא יראו את תפילותיהן, כמו גם העובדה שהן יוצאו לחלוטין מרחבות הכותל המסורתיות, הן לא פחות מהישג. 

החרדים מתורגלים היטב במאבקים מהסוג הזה. לפני פחות משנה זה קרה עם חוק הגיוס - בג"ץ איים, הממשלה (שבה הם שותפים) נאלצה לגבש הסכם, החרדים עברו עליו, ידעו את פרטיו, שינו והתעקשו אך בסופו של דבר, נאלצו להסכים לו בחדרי חדרים ולהתנגד לו בפומבי. התנגדות בממשלה ותגובות בוטות כמו "חבורה של ליצנים" התעופפו לאחר ההסכם, אך אף אחד מהם לא באמת חשב לפרק את הממשלה.

כאמור, בעוד שני הצדדים חושבים שהם המנצחים, דווקא שלושה אחרים הם המנצחים האמיתיים: אביחי מנדלבליט, מזכיר הממשלה, אדריכל ההסכם - קנה את אמונן של התנועות הפלורליסטיות, והצליח להגיע עם החרדים להסכמה שבשתיקה, או יותר נכון שתיקה בהסכמה. העובדה שכל אחד מהצדדים חושב שהוא ניצח היא ההישג הגדול ביותר שלו.

בג"ץ רושם גם הוא ניצחון נוסף אחרי שהצליח לכופף את החרדים ולגרום להם להסכים לפשרה לפני שיפסוק בעצמו. ואפילו לגל הטרור יש חלק בהסכם ההיסטורי - התנועות הפלורליסטיות הבינו שהגבהה של הרחבה שתכלול שיפוצים במקום שעלול להבעיר את המזרח התיכון לא תתאפשר, ובכך הגיעו לתקרת הזכוכית מבחינת ההישג המצוי והרצוי.

על המנצחת האמיתית תכריז המציאות. העם יצביע ברגליים: היכן יחגגו בר מצוות, היכן יתקיימו טקסי יום הזיכרון והשבעות החיילים ולאן יגיעו אנג'לינה ג'ולי או דונלד טראמפ בביקורם בארץ. לפחות בשנים הקרובות גם החרדים וגם הפלורליסטים יודעים את התשובה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו